ארבעה חודשים אחרי שכוחותינו נכנסו למבצע סיכול טרור במחנות הפליטים בשומרון, חזרנו למעוז המרכזי, מחנה הפליטים ג׳נין. הרס רב בין הבתים, כמעט כולם היו בתים של מחבלים, חמ"לים וסדנאות לייצור אמל״ח. המקום שומם למעט השוק בעיר עצמה, אין כאן אף אחד.
מתחילת המלחמה היו פה מבצעים רבים נגד מחבלים ותשתיות טרור. רוב המחבלים נמלטו לכפרים סמוכים והשאירו מאחור תשתיות רבות, וכסף שנכנס לפה מאיראן.
כדי לשמור את ההישג ביום שאחרי, צריך להתחיל קודם כל בשינוי תפיסה.
הבעיה הגדולה מתחילה בגבול המזרחי עם ירדן, שהפך לציר ההברחות המרכזי, כאשר הוא פרוץ ברובו וייקח שנים כדי לפעול לסגור אותו. בנוסף, המכשול בקו התפר – לא סגור, והוא מאפשר יציאה של מחבלים לצד המעברים הביטחוניים שהם בעיקר לבידוק חד צדדי, והדבר מסייע למחבלים לעשות דרכם לעורף הישראלי.
הכניסה למחנות – הייתה הכרחית, מסבירים באוגדת איו״ש, עכשיו צריך כאמור לשמר את ההישג. בצה״ל מודים שלמבצעים שהיו בעבר היו הישגים אבל בפועל הם לא הועילו, בעיקר בגלל חוסר הנוכחות והחזרת התשתיות למרכזי הכובד, שכם, טול כרם והמחולל המרכזי מחנה הפליטים ג׳נין.
במהלך 113 ימי המבצע בג'נין הושגו הישגים משמעותיים: כוחותינו חיסלו 102 מחבלים, ועצרו 320 מחבלים מסוכנים. חיל האוויר ביצע תקיפות מדויקות לעבר 14 יעדי טרור מרכזיים. 4,300 בתי מחבלים נסרקו ו"טוהרו", ו-14 מבנים נהרסו כליל.
לצד ההישגים, ספגנו גם אובדן – שלושה לוחמים נפלו במהלך המבצע.
השבוע, תתקבל החלטה אם לחזור לרצועת עזה בתמרון רחב. משמעות הדבר, אוגדת איו״ש תצטרך לוותר על כוח משמעותי. כמה זה ישפיע על המחנות? סביר להניח שזה יפגע בהישגים. אבל אל תטעו, הכוח כאן מצהיר, אנחנו בדרך לעזה מבינים היטב את המשימה. מאז מבצע חומת מגן מחנה הפליטים ג'נין הפך לסמל של טרור והוא כנראה יישאר כזה. הדרך למגר את הטרור כאן עוברת בהחלטה להישאר בשטח.
