נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר, התארח הבוקר בוועידת ישראל לטכנולוגיות המידע – ולא פספס הזדמנות לתקוף את הממשלה הנוכחית: "בעוד שרוב מדינת ישראל, בערך 70%, שייכים לאחדות המשרתים, ההנהגה של מדינת ישראל היום ברובה המוחץ הם משתמטים".
אבל בדיקה פשוטה של הנתונים מראה שהוא טועה. ולא בפעם הראשונה.
אז מה המספרים אומרים?
מפת השירות הצבאי בכנסת, לרבות שירות לאומי, עומדת על יחס של 49 משרתים בקואליציה לעומת 43 בלבד באופוזיציה. אם נצמצם את הבדיקה לשירות קרבי בלבד – הפער אפילו גדל: הקואליציה מובילה ב-6 חברי כנסת על פני האופוזיציה.
1+ומה עם ראשי הסיעות? בואו נבחן אותם:
ראשי סיעות הקואליציה:
• בנימין נתניהו (הליכוד) – קצין במטכ"ל.
• גדעון סער (הימין הממלכתי) – לוחם בגולני.
• בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) – שירות מקוצר באגף המבצעים לאחר גיוס בגיל 28.
• איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) – לא שירת.
• אריה דרעי (ש"ס) – שירות מקוצר ברבנות הראשית.
• יצחק גולדקנופף (יהדות התורה) – לא שירת, “תורתו אומנותו”.
1+ראשי סיעות האופוזיציה:
• יאיר לפיד (יש עתיד) – שירת בגל"צ.
• אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) – שירות מקוצר של שנה כמש״ק הגנה מרחבית.
• בני גנץ (המחנה הממלכתי) – רמטכ"ל.
• מרב מיכאלי (העבודה) – שירתה בגל"צ.
• מנסור עבאס (רע"מ) – לא שירת.
• איימן עודה ואחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) – לא שירתו.
המסקנה: אומנם נוכחנו כבר לגלות שעבר צבאי הוא לא ערובה להצלחה ביטחונית, אבל אם מבקרים את חוק הגיוס – ביקורת לגיטימית – הצגת הקואליציה כ"הנהגה משתמטת" פשוט לא עומדת במבחן העובדות. במקום לזרוק סיסמאות – כדאי לדבוק באמת.
