accessibility-icon
share-icon
צפו בדיווח של כתבנו יאיר אלטמן צילום: חדשות 14

הזכות להישכח - גם ברשתות החברתיות

יאיר אלטמן

יאיר אלטמן

ז אייר ה'תשפה (05.05.25)

1

0

like

0

dislike

בשבועות הקרובים צפויות לעלות להצבעה בוועדת שרים לענייני חקיקה שתי הצעות חוק חוצות מפלגות וכמעט זהות: "הזכות להישכח" • החוק נועד לאפשר מחיקה או עדכון של מידע פוגעני ברשת שהועלה נגד קטינים, דבר שלא הוסדר עד היום בישראל • בית המשפט ידון במקרים שיוגשו אליו בהליך מהיר


בשבועות הקרובים צפויות לעלות להצבעה בוועדת שרים לענייני חקיקה שתי הצעות חוק חוצות מפלגות וכמעט זהות: "הזכות להישכח", של חבר הכנסת אלי דלל מ"הליכוד" ושל ח"כ מיכל שיר מ"יש עתיד". כשהחוק יעלה לוועדה, ההצעות האלה צפויות להתאחד לחוק אחד.

החוק נועד לאפשר מחיקה או עדכון של מידע פוגעני ברשת שהועלה נגד קטינים, מה שלא הוסדר עד היום בחוק הישראלי. וכל זה תוך הליך מוסדר, יעיל ומהיר של עד 72 שעות ובהתבסס על מחקר של מכון תכלית, שלאחריו החליטו חברי הכנסת להגיש את הצעות חוק.

maximize-image
images-count4+
רשתות חברתיות | צילום: קאנבה

ידוע כי בני נוער וילדים מבלים את רוב זמנם החברתי ברשתות ומשתפים שם מידע אישי על עצמם או על חבריהם. הרבה פעמים מדובר בתוכן מביך שאין אפשרות להסיר כמו תמונות או דברים תכנים פוגעניים. דוגמאות לכך ניתן למצוא לרוב למשל בחרמות או בריונות ברשת. שבוע שעבר התפרסם מידע על קטינה שהייתה מעורבת באירוע של תקיפה מינית שהועלה על ידי קטין אחר.

וכך נכתב בהצעת החוק: "אוכלוסייה עיקרית אשר זקוקה להגנה על פרטיה האישיים, היא אוכלוסיית בני הנוער אשר מבלים את מרבית זמנם במרחב המקוון. זאת, מבלי שהם יהיו מודעים לעקבות הדיגיטליות שנשארות אחריהם כל עוד הזכות להישכח לא תעוגן בישראל. למשל, קטין אשר סבל מבריונות, לא יוכל להתאושש מהטראומה כל עוד יהיה תיעוד והדהוד של הפגיעה בו במרחב המקוון".

maximize-image
images-count4+
אפליקציית אינסטגרם | צילום: שאטרסטוק

המנגנון יהיה כזה שהורה לילד ימלא טופס שיוגש לבית המשפט והוא ידון בו בהליך מהיר. תינתן זכות תגובה לקטין שהעלה אותו ויהיו לו חריגים למשל צורך ציבורי. לאחר החלטת בית משפט השרתים הגדולים של הרשתות החברתית כמו גוגל ופייסבוק יאלצו להוריד זאת בהחלטה של בית משפט.

החוק זוכה לתמיכת של הרשות לפרטיות ומחלקת יעוץ וחקיקה של משרד המשפטים שמלווים אותו כבר שנה.

ד״ר טל מימרן, מרצה וחוקר למשפט וטכנולוגיה ועמית בכיר במכון תכלית מסביר: ״המקרה הקשה של שנחשף בשבוע שעבר ממחיש עד כמה יש צורך להתאים את הדין הישראלי למציאות של העידן הדיגיטלי ולאפשר התמודדות הולמת מול אלימות ובריונות ברשת כלפי ועל-ידי קטינים".

maximize-image
images-count4+
ילדים מול מסכים | צילום: שאטרסטוק

מדוע החוק נחוץ?

"מהלך חשוב במיוחד הוא עיגון הזכות להישכח עבור קטינים, באופן שיאפשר להם לבקש להסיר מידע לגביהם ברשת בקלות. חשוב במיוחד לקדם זכות להישכח עבור קטינים, בשל היותם קבוצה בסיכון בהתנהלות ברשת והתמודדותם עם לחצים חברתיים, משפחתיים ואחרים.

"הרי, קטינים מבלים את מרבית זמנם בפלטפורמות תוכן דיגיטליות, מבלי שהם יהיו מודעים תמיד להשלכות, וללא הזכות להישכח נגזלת מקטינים הזכות ללמוד תוך כדי טעות והתנסות. בנוסף, חשוב להגן עליהם מפני בריונות או התעללות. משכך, הכרה בזכות להישכח בישראל תתרום לצמצום בריונות ברשת, או בלימת הסלמה שלה, וגם בתור מנגנון משקם שיאפשר לקטינים התחלה מחדש".

maximize-image
images-count4+
רשתות חברתיות- טיקטוק | צילום:שאטרסטוק

בארץ אסור לפרסם מידע מזהה על קטינים וניתן לפנות על כך למשטרה. מדוע נחוץ חוק ניפרד לכך?

"במבט רחב, אנו מאמינים כי חשוב לקדם את הזכות להישכח הן בשל הצדקות הנוגעות לפרטיות, הן בשל הצורך לחזק את האוטונומיה של הפרט, והן בשל הגיונות של שיקום ומחילה הנובעים ממסורת ישראל מימים ימימה.

"לגישתנו, חשוב לאפשר בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, מנגנון פשוט, נגיש וזול למימוש הזכות לדרוש עדכון או מחיקת מידע אישי, ולדרוש מענה מהיר ככל הניתן – מהאתר המפרסם, או פלטפורמת תוכן דיגיטלית, ואם לא באמצעות שני אלו אז דרך הליך מהיר בפני בית המשפט. מנגנון שכזה צריך להביא בחשבון, כמובן, את היכולות המעשיות של חברות להיענות לבקשה בסד זמנים סביר שתואם ליכולות ולמשאבים שלהן.

maximize-image
images-count4+
רשתות חברתיות פייסבוק טוויטר טיקטוק אינסטגרם | צילום: שאטרסטוק

"ברמה המעשית, חוק שכזה יעניק רוח גבית למטה 105 ולגופי אכיפת החוק, בבואם לבצע עבודת קודש של ממש המבקשת להבטיח סביבה מקוונת בטוחה יותר בה דור העתיד שלנו יוכל לגדול בבטחה".

עקבו אחרינו גם ב-Google News