זוכרים את התחושה הזאת? כמעט שכחנו איך זה מרגיש לצאת מסרט טוב של מארוול. יוצאים מהקולנוע בתחושה של הייפ שנשארה עד לסיום הסצנה שאחרי כותרות הסיום (ולא נעלמה דקה וחצי אחרי הלוגו של מארוול אם הייתה שם מלכתחילה). פתאום נזכרתם למה היה כיף פה באולם עם הפופקורן והגזוז לשעתיים וקצת מול המסך הזה לפני כל כך הרבה זמן. גם אם מארוול לא "חזרו" הם בהחלט הפציצו הפעם.
'ת'אנדרבולטס' הסרט ה-36 (ה' ירחם) ביקום הקולנועי של מארוול שרוב האנשים כבר השלימו עם זה שלא יגיע שוב כנראה לאותם גבהים כמו בסאגת האינסוף שנמשכה 'מאיירון מן' שיצא ב2008 למניינם ועד 'הנוקמים: סוף המשחק' שיצא יותר מעשר שנים אחר כך, אולם, מדי פעם הם כן פוגעים במטרה ויודעים ליצור את המוצר המבוקש שהמעריצים משתוקקים אליו.
אז במרכז הסרט ניצבת מעין 'יחידת המתאבדים' גרסת מארוול של כמה דמויות שוליות שרובן היו נבלים בפעם כזו או אחרת שנשלחים למשימה שמטרתה לכסתח איזו פקידת ממשל מושחתת של ארצות הברית ואז מגלים שבעצם הם עצמם היו המטרות שצריך לכסתח וכתוצאה מהגילוי הזה – הם בורחים ומחליטים לעשות יד אחת כנגד אותה פקידה ולעצור אותה מלהשיג את מטרתה המרושעת.
1+גיבורת הסרט היא ילנה אחותה של הנוקמת נטשה רומנוב הלא היא האלמנה השחורה שנהרגה במהלך מילוי משימתה בסרט 'הנוקמים: סוף המשחק' ובנוסף למשימתה בסרט היא גם מתמודדת עם אובדן האחות הנ"ל שבשילוב העבודה שלה כסוכנת עבור הממשל גורמת לתחושת שחיקה שעמה הגיבורה ילנה צריכה להתמודד.
אז מה שטוב בסרט הזה שקודם כל אפשר לראות שאשכרה מישהו טרח לביים אותו. שלא כמו הסרט החדש של 'קפטן אמריקה' שיצא מוקדם יותר השנה הפריימים בסרט נראים כאילו מישהו טרח למסגר אותם בצורה הגיונית, כשקורה משהו חשוב כמו איזה קרב או פיצוץ נותנים רגע איזו תגובה של הדמויות במקום ישר להתקדם רק כדי לסמן וי. סצנות האקשן בסרט הזה נחמדות יותר מרוב הסרטים של מארוול בשנים האחרונות (שזה לא הישג מרשים במיוחד אבל זה בהחלט נחמד).
מדובר בסרט שכמעט כל הדמויות בו מוגדרות "דמויות משנה" מסרטים אחרים שלא הרבה זוכרים ועוד פחות אנשים יכולים לומר שאכפת להם מה יקרה לאיזו דמות שהם בקושי יודעים איך קוראים לה מ'אנטמן 2' והסרט מצליח לעשות עבודה טובה ולחבר את הצופים לדמויות. אפילו לחבב אותן, ברמה שאת כל אחד מהגיבורים מניע איזה משהו ויש דברים שאפשר לאהוב בו יותר ופחות, מה שאולי יותר חשוב בכל סרט שמכבד את הסיפור וכמו שצריך שם את ה"גיבור" לפני ה"על". מה שעוד יותר מרשים זה שבמקרה של רוב הדמויות למרות שכבר הופיעו בסרטים קודמים היה צורך להתחיל איתן דיי מאפס כדי שאנחנו (הצופים) נביע בהן עניין ברמה סבירה. וכמובן עוטפים את הכל בכימיה טובה וקשר בין הדמויות שהופך את הצוות הזה למוצלח באמת.
1+אבל מה שממש מרשים זה שלסרט יש רבדים עמוקים מרשימים ולא צפויים מסרט מארוול ממוצע. באופן מפתיע לטובה בסרט גיבורי העל הזה יש באמת דיון דיי רציני בסוגיה מאוד רלוונטית שכנראה תדבר אל כל צופה. לא מדובר באיזה סרט של אינגמר ברגמן כן? אבל סך הכל הסרט מהסרטים היותר עמוקים אפילו כשמשווים אותו לסרטים בסאגת האינסוף שהיא כאמור השיא של היקום הקולנועי של מארוול (ע.ע סרטי קפטן אמריקה השני והשלישי). וכן, הדיון יכול להיות יותר מעמיק אבל כתוספת למנה עיקרית של אקשן כיף עם גיבורי על זה אחלה שדרוג לארוחה.
אז מארוול הוציאו הרבה סרטים מאוד לא טובים וכנראה גם יוציאו עוד הרבה כאלה, אבל אם אתם בדודא לסרט גיבורי על טוב על מסך הקולנוע – אל תתלבטו יותר מדי, זה מה שאתם מחפשים. לפחות עד סופרמן של ג'יימס גאן (או בתקווה ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים).
ציון: 4 מתוך 5
