דיון סוער התרחש הערב (חמישי) בפאנל "הפטריוטים" בערוץ 14, בעקבות הקרנת שני קטעים מתוך "טקס יום הזיכרון האלטרנטיבי למשפחות יהודיות ופלשתיניות". בטקס נשאו דברים ליאל פישביין, ניצול מהטבח בקיבוץ בארי, ושירה גפן, שחקנית ומחזאית ישראלית. דבריהם עוררו דיון סוער במיוחד בין חברי הפאנל, שהגיבו בחריפות.
פישביין שיתף את סיפורו האישי, כשסיפר כי ניצל יחד עם אמו וסבתו לאחר שהסתתרו 22 שעות בממ"ד, כשהוא פצוע מירי בירך. כשחיכה לחילוץ בכניסה לקיבוץ, פגש בשבעה מחבלים כפותים וגופה של מחבל נוסף. לדבריו, המחשבה שייתכן שאחד מהם רצח את האדם היקר לו מכל לא גרמה לו לשנאה, אלא דווקא לרגש מפתיע: "והרגש הכי חזק שעלה לי היה חמלה".
עידו גנירם שנעצר ונחקר על ידי השב"כ בתקופת הגירוש מגוש קטיף, בריאיון בפטריוטים: "השב"כ סימן מטרה – שאנחנו נהיה אויבי המדינה"#הפטריוטים@YinonMagal pic.twitter.com/koKy0g1cX2
— C14 (@C14_news) May 1, 2025
מיד אחריו נאמה שירה גפן, שהתייחסה למצב ההומניטרי בעזה ולתגובות שהיא מקבלת על עמדותיה. היא ציינה כי מאז תחילת הלחימה נהרגו למעלה מ-18,000 ילדים בעזה, והוסיפה: "עבורי, ילד זה ילד, ואני עצובה על שניהם אותו הדבר, עצב תהומי… ולעצב אין שפה וגבולות, דגל או לאום".
על הדברים הללו הגיב ינון מגל בזעם ואמר כי בעיניו מדובר ב"לא היהדות שלי". הוא טען שהמילים שנאמרו הן תוצאה של אובדן זהות, בלבול מוסרי ומנטליות של גלות: "אין שורש של יהודי שמחובר לזהות שלו, שומר על עצמו, מגן על עצמו, מחסל את האויבים שלו, משמיד את עמלק".
"צריך להגיד תודה": לאחר כיבוי שריפת הענק בהרי ירושלים – הפטריוטים מודים לכוחות הביטחון וההצלה#הפטריוטים@YinonMagal pic.twitter.com/TRV7NVmhuM
— C14 (@C14_news) May 1, 2025
עמיחי עטלי, ששכל את אחיו, חלק עמדה אחרת. הוא הסביר שדווקא מתוך חוויית השכול הוא בחר לזהות את האויב ולפעול בנחישות להכריע אותו, אך באותה נשימה הבהיר: "אתה באמת לא יכול לשפוט אף אחד", בהתייחסו לחמלה שפישביין ביטא.
עו"ד גיא בוסי, טען שהבעיה היא לא רק אישית אלא לאומית – לדבריו, הדברים שנאמרו בטקס משרתים מגמה מסוכנת: "המטרה של המילים האלה שיוצאות – זה להכשיר את הלבבות לזה שהאויבים שלנו, כי אנחנו הופכים את האויבים שלנו לאוהבים, ויש רוע מוחלט".
יותם זימרי החריף את הטון ואמר כי מדובר בהשוואות שקריות, שנשמעות כמו ניסיון לטעון ש"הבת של רודולף הס היא כמו אנה פרנק". הוא קבע כי הטקס האלטרנטיבי הוא אירוע פוגעני ואלים, והוסיף: "לפגוע ביום הזיכרון, לעשות טקס כזה – זו אלימות. ולכן העם נקעה נפשו".
משה גלאסנר התייחס לניגוד בין השיח השמאלי לימני ואמר: "השמאל הרציונלי האשים את הימין שהוא משיחי, סערורי, הזוי? אז מתברר שהימין הוא הרציונל הגדול. וההזויים נמצאים בשמאל".
עירית לינור התמקדה במימד הלאומי של יום הזיכרון. היא הסבירה שהשכול איננו עניין פרטי בלבד, אלא בעל משמעות ציבורית עמוקה. לדבריה, במשך שנים פועל מוסד תרבותי שלם שנועד לגרום לחברה הישראלית "לחמול על רוצחינו", תוך טשטוש ההבחנות בין ילדי עזה לילדינו. עם זאת, לינור ציינה שבניגוד לעבר, בו הטקסים נערכו בפארק הירקון מול מאות משתתפים, היום הם מתקיימים באולמות קטנים ובמתנ"סים רפורמיים: "לקרוא לזה בית כנסת – אז כאילו, פחות".
בסיום הדיון הציע ינון מגל בציניות: "לי יש הצעה, שנה הבאה תעשו את הטקס בג'בליה, בסג'עייה, ברפיח או בעזה. תעשו את זה שם., שחררו אותנו מהשטויות שלכם. יקבלו אתכם, יעשו אתכם על האש – לכבוד יום העצמאות".
