הצהרת בלפור
פעם, לפני שהיה כאן דגל, צבא או המילה “ישראלי” – היו רק חלומות. יהודים מכל קצוות העולם, שחשו נרדפים וחסרי בית, התחילו לפנטז על שיבה לארץ ישראל, אחד מהם היה בנימין זאב הרצל, שהאמין שזה אפשרי, אך הוא לא רק האמין אלא גם פעל לכך ובשנת 1897 הוא כינס בשווייץ את הקונגרס הציוני הראשון, שבו הוחלט להתחיל לעבוד על הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. הם קנו אדמות, הקימו יישובים, פיתחו מוסדות וכלכלה – והכל תחת שלטון בריטי, כשהיישוב היהודי מתנהל כמעט כמו מדינה.
בשנת 1917 קרה דבר גדול – בריטניה פרסמה את הצהרת בלפור, שבה היא תמכה בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. זו הייתה פריצת דרך. בשנות ה־30 הערבים דחו תוכניות לחלוקת הארץ, והבריטים התחילו להקשות על העלייה. אבל אז, אחרי זוועות השואה, כשחצי מהעם היהודי הושמד – הבשילה ההבנה: אין זמן לחכות.
21+מלחמת העצמאות
לאחר שהערבים סרבו לתוכנית החלוקה, ב־14 במאי 1948, כשהבריטים כבר ארזו מזוודות, דוד בן-גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל. היהודים חגגו, אך הערבים זעמו ופתחו במהומות שהפכו במהרה למלחמה עקובה מדם.
למחרת, כמו בסרט מלחמה, צבאות ערב התנפלו מכל עבר – מצרים מהדרום, סוריה, לבנון ועיראק מהצפון, וירדן ממזרח, שכבשה את מזרח ירושלים. לוחמי ההגנה והאצ"ל נלחמו בחירוף נפש, וביוני, בהפוגה קצרה, נולד צה"ל. כשהקרבות התחדשו, צה"ל עבר למתקפה, וב-1949, אחרי קרבות עזים, נחתמו הסכמי שביתת נשק עם רוב המדינות, כשהקו הירוק נרשם על המפה. עיראק? היא סירבה לחתום, וכך, באיזו פינה נשכחת של ההיסטוריה, המלחמה איתה עדיין תלויה באוויר.
21+אלטלנה
פרשת "אלטלנה" הייתה אחד הרגעים הדרמטיים והמכאיבים בראשית המדינה. ביוני 1948, אונייה עמוסת נשק ואנשי אצ"ל הגיעה לחופי הארץ. מנחם בגין דרש שחלק מהנשק יועבר ליחידות האצ"ל בירושלים, אך בן-גוריון, מצידו, ראה בכך איום על סמכות הממשלה הצעירה וסירב. המו"מ התפוצץ, וב־21 ביוני, בכפר ויתקין, פרץ עימות קשה בין כוחות צה"ל ללוחמי אצ"ל – עימות שבו נהרגו שישה לוחמים. האונייה ניסתה להגיע לתל אביב, אך שם, למחרת, הופגזה בפקודת בן-גוריון ועלתה באש מול חוף העיר. בסופו של אותו משבר נהרגו 19 לוחמים, האצ"ל פורק ואנשיו הצטרפו לצה"ל – אבל הצלקת של "אחים נלחמים באחים" נותרה בלב החברה הישראלית עד היום.
21+העסק הביש
בקיץ 1954, כשבריטניה עמדה לפנות את תעלת סואץ ולהעבירה למצרים – מהלך שישראל ראתה כאיום, יצא לדרך "מבצע סוזאנה". הרעיון: לבצע פיגועים קטנים במתקנים בריטיים ואמריקאיים במצרים, כך שייראו כאילו נעשו בידי מתנגדים מקומיים. המטרה הייתה לשכנע את הבריטים שמצרים לא יציבה, ושכדאי שישאירו את כוחותיהם בתעלה.
אבל המבצע כשל – מטען התפוצץ מוקדם, וחברי הרשת היהודים נעצרו. שניים הוצאו להורג, אחרים נכלאו לשנים, ואחד – התאבד. הכישלון התפוצץ גם בישראל, כשהשאלה "מי נתן את ההוראה?" גרמה למשבר פוליטי מתמשך. פנחס לבון טען לחפותו, גיבלי הציג מסמך נגדו, ובן-גוריון דרש תשובות. הרשת שוחררה רק אחרי מלחמת ששת הימים, והעסק הביש נותר כתם שנוי במחלוקת בהיסטוריה הישראלית.
מבצע קדש
בקיץ 1956, נאצר, נשיא מצרים נאצר הלאים את "תעלת סואץ", שהייתה בשליטת בריטניה וצרפת – מהלך שפגע קשות באינטרסים הכלכליים שלהן. בתגובה, הן רקמו תוכנית: ישראל תפתח במתקפה צבאית על מצרים, ובמקביל הן יציגו אולטימטום לשני הצדדים – לחדול מהלחימה ולסגת מאזור התעלה.
הרעיון היה פשוט: כשמצרים תסרב, יהיה לבריטים ולצרפתים תירוץ להתערב צבאית ולהחזיר לעצמן את השליטה בתעלה. ישראל, שהתמודדה עם איומים מצריים חמורים, ניצלה את ההזדמנות ופתחה בבמבצע צנחנים במעבר המיתלה, ובמהרה השתלטה על חצי האי סיני, רצועת עזה, שארם א-שייח' ואזורים נוספים. אך לאחר לחצים בינלאומיים, היא נסוגה מהשטחים שכבשה לאחר שביצעה את מבצעי "לקט" ו"עמורה". במהלך המערכה נהרגו 171 חיילים, מאות נפצעו וטייס אחד נשבה.
21+טבח כפר קאסם
ב-29 באוקטובר 1956, ביום הראשון למבצע קדש, הוטל עוצר מוקדם על כפרים ערביים באזור המשולש. ההודעה על כך נמסרה לתושבים רק חצי שעה לפני כניסתו לתוקף, כשחלקם עדיין עבדו מחוץ לכפרים. משמר הגבול, בפיקודו של רב-סרן שמואל מלינקי, קיבל הוראה לירות בכל מי שיימצא מחוץ לביתו לאחר שעת העוצר, כולל נשים וילדים. סגן גבריאל דהאן היה היחיד שיישם את הפקודה כלשונה, ובכפר קאסם נורו 43 תושבים למוות. האירוע נחשב לאחת הפרשות הטראגיות בתולדות המדינה.
משפט אייכמן
ב-1960 בבואנוס איירס לכדו סוכני המוסד את אדולף אייכמן, שחי בזהות בדויה כ"ריקרדו קלמנט". אייכמן, מבכירי המשטר הנאצי ומאחראי השמדת יהדות אירופה, נלכד במבצע מרשים לאחר איסוף מודיעין ממושך, הוא הוחזק במקום מסתור עד שהוברח לישראל מחופש לעובד חברת תעופה. משפטו, הפך לאירוע היסטורי וסחף את ישראל והעולם, הוא הורשע בפשעים נגד האנושות ונידון למוות בתליה. ב-1962 הוצא להורג ואפרו פוזר בים.
21+מלחמת ששת הימים
בשנת 67 גבר המתח הביטחוני סביב ישראל, כשהאיומים מצד מצרים, סוריה וירדן הלכו והחריפו. מצרים גירשה את כוחות האו"ם מרצועת עזה וסגרה את מצרי טיראן בפני שיט ישראלי – מה שנחשב לעילה ישירה למלחמה. ישראל, שהבינה כי העימות בלתי נמנע, החלה לגייס מילואים והתכוננה לקרב.
ב-5 ביוני 1967, ישראל הקדימה ופתחה במתקפת מנע נועזת נגד מדינות ערב במה שהתפתח למלחמת ששת הימים. בתוך שישה ימים בלבד, ישראל השיגה ניצחון אדיר: היא כבשה את חצי האי סיני, רמת הגולן, רצועת עזה והגדה המערבית – ושילשה את שטחה. גבולות השליטה החדשים, שנקבעו בקו הסגול, שינו את פני המזרח התיכון. רגע השיא היה כיבוש העיר העתיקה בירושלים ושחרור הכותל – אירוע מכונן שנחקק בזיכרון הלאומי.
21+מלחמת יום הכיפורים
מלחמת יום הכיפורים פרצה ב-6 באוקטובר 1973, כאשר מצרים וסוריה תקפו את ישראל בהפתעה בשתי חזיתות – סיני ורמת הגולן. הפתעה זו נבעה מכישלון מודיעיני, שכן ההנהגה הישראלית לא ציפתה למלחמה.
בימים הראשונים ספג צה"ל אבדות כבדות, אך בהמשך הצליח לבלום את ההתקפות, לעבור למתקפת נגד, ולחדור לעומק שטחי האויב. בדרום, צה"ל צלח את תעלת סואץ וכיתר את הארמייה המצרית השלישית; בצפון, הגיעו כוחותיו למרחק קצר מדמשק.
המלחמה הסתיימה ב-24 באוקטובר בהפסקת אש, אך הותירה את ישראל עם תחושת מחדל קשה. כ-2,200 חיילים נהרגו, אלפים נפצעו, והציבור איבד אמון בהנהגה. ועדת אגרנט שהוקמה בעקבותיה הטילה אחריות על בכירים בצה"ל, והובילה לשינויים עמוקים במדיניות הביטחון ובחברה הישראלית.
21+מבצע אנטבה
ביום ראשון, 27 ביוני 1976, נחטף מטוס אייר פראנס מפריז לנתב"ג עם 248 נוסעים ו־12 אנשי צוות, הונחת בלוב ולאחר מכן באנטבה שבאוגנדה, שם קיבלו החוטפים סיוע מהרודן אידי אמין. החוטפים שחררו את הלא־יהודים וריכזו את הישראלים והיהודים בטרמינל, תוך הצבת אולטימטום לשחרור מחבלים. בעוד הממשלה מתלבטת, בצה"ל תוכנן מבצע חילוץ נועז שהתבסס גם על תרשימים שהביאה אחת החטופות. המבצע הסתיים בהצלחה מסחררת – תוך פחות משעה חולצו בני הערובה, כל המחבלים חוסלו והכוח שב בשלום, אך סרן יוני נתניהו, מפקד הכוח, נהרג בפעולה ונפילתו הפכה לסמל לאומץ והקרבה. מבצע יונתן נחרט כאחד מרגעי התעוזה הגדולים של ישראל.
21+מהפך 77
ב־17 במאי 1977 התרחש בישראל "המהפך" הדרמטי: הליכוד בראשות מנחם בגין עלה לשלטון לראשונה מאז קום המדינה, ושבר את ההגמוניה של מפא"י ומפלגות הפועלים ששלטו כמעט חמישה עשורים. חיים יבין, שכינה את האירוע כך בשידור חי, תיאר היטב את התחושה של רבים שהלא יאמן אכן קרה. המהפך סימן לא רק שינוי פוליטי עמוק, אלא גם רגע של תיקון היסטורי עבור ציבור רחב – בעיקר מקרב עולים ממדינות ערב ויוצאי עדות המזרח שחשו מודרים מהשלטון וממוקדי ההשפעה במשך שנים רבות.
21+הסכם השלום עם מצרים
ב־26 במרץ 1979 על מדשאות הבית הלבן חתמו מנחם בגין, אנואר סאדאת וג'ימי קרטר על הסכם שלום היסטורי בין ישראל למצרים, לאחר שסאדאת היה המנהיג הערבי הראשון שביקר בישראל ונאם על שלום אפשרי. אחרי שנים של מלחמות, מגעים חשאיים ופסגות בינלאומיות, הסכם קמפ דייוויד ב־1978 סלל את הדרך, וב־1982 השלימה ישראל את פינוי סיני ונקבע הגבול הבינלאומי. ההסכם שינה את פני האזור כשמצרים יצאה ממעגל המלחמה, אך עורר מחלוקות בישראל על פינוי סיני, ורצועת עזה נותרה במצב בלתי פתור.
21+תקיפת הכור העיראקי (מבצע אופרה)
בסוף שנות ה-70, מול האיום של כור גרעיני בעיראק שנבנה בסיוע צרפתי, הבינה ישראל שאין ברירה, ולאחר כישלון המאמצים הדיפלומטיים והחבלות, הוחלט על תקיפה ישירה. בערב חג השבועות, 7 ביוני 1981, המריאו שמונה מטוסי F-16 ושישה F-15 מבסיס עציון בטיסה נמוכה מעל ערב הסעודית. רגע לפני השקיעה צללו לעבר הכור העיראקי "תמוז", שחררו מטען פצצות מדויק והפכו את הכור לערימה מעשנת. המטוסים שבו ארצה בטיסה חגיגית ומהירה, עם כניסת החג.
מלחמת לבנון הראשונה
בתחילת שנות ה־80 הפך הגבול הצפוני למוקד טרור, כשאש"ף פעל מלבנון. ביוני 1982 פתחה ישראל במבצע "שלום הגליל" נגד אש"ף כשהקש ששבר את גב הגמל היה ניסיון התנקשות בשגריר בלונדון. צה"ל חדר ללבנון, כיתר את ביירות והביא לגירוש הנהגת אש"ף. טבח סברה ושתילה עורר סערה ציבורית שהובילה להקמת ועדת כהן ולהתפטרות מנחם בגין ב־1983.
21+האינתיפאדה הראשונה
האינתיפאדה הראשונה, שפרצה ב-9 בדצמבר 1987, הייתה התקוממות אלימה של הפלשתינים ביהודה, שומרון ועזה נגד מדינת ישראל.
בתחילתה התאפיינה בהפגנות, ידויי אבנים, חסימות צירים ובקבוקי תבערה, אך החל מ-1989 הלכה והסלימה לפעילות טרור של ארגונים אסלאמיים, בעיקר חמאס והג'יהאד האיסלאמי, שכללה פיגועים קשים, חטיפות וניסיונות לפיגועי מכוניות תופת.
ההתקוממות נחלשה לאחר מלחמת המפרץ, אך הסתיימה רשמית רק ב-1993 עם חתימת הסכמי אוסלו, בעוד שהפיגועים נמשכו מצד מתנגדי ההסכם גם לאחר החתימה.
21+התרגיל המסריח
ב־1990 ניסה שמעון פרס, במהלך שכונה "התרגיל המסריח", להפיל את ממשלת שמיר ולהקים ממשלה בתמיכת החרדים. אף שהצליח בהצבעת אי-אמון היסטורית, המהלך כשל כשהרב שך התנגד לשיתוף פעולה, ושמיר חזר לשלטון. האירוע עורר סערה ציבורית, פגע באמון במערכת הפוליטית והוביל לרפורמות כמו הבחירה הישירה.
21+הסכמי אוסלו ורצח רבין
האינתיפאדה הראשונה, ניתוק ירדן מהגדה וחולשת אש"ף הובילו את רבין לפתוח בשיחות עם אש"ף, שהובילו להסכמי אוסלו (1993–1995), במסגרתם הוקמה הרשות הפלסטינית וישראל נסוגה מאזורים בעזה ויריחו. ב"אוסלו ב'" חולקה הגדה לשטחי A, B ו־C. ההסכמים עוררו התנגדות קשה, שהגיעה לשיאה ברצח רבין בנובמבר 1995 – אירוע שטלטל את המדינה.
21+הסכם השלום עם ירדן
ב-26 באוקטובר 1994, במסוף הערבה בגבול ישראל-ירדן, נחתם הסכם שלום היסטורי שהפך דף חדש ביחסי שתי המדינות. ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, ומלך ירדן, חוסיין, לחצו ידיים בנוכחותו של נשיא ארצות הברית ביל קלינטון והביאו לסיום עשרות שנים של עוינות רשמית. ההסכם, שהסדיר את הגבולות והיחסים הדיפלומטיים, היה פרי של שיתוף פעולה סמוי שנרקם בחשאי מאז שנות ה-60.
ההסכם עורר ביקורת בעולם הערבי ובישראל, והשלום הקר בין המדינות תלוי לעיתים במאזן הכוחות וביחסי ישראל עם הפלשתינים.
21+האינתיפאדה השנייה ומבצע חומת מגן
האינתיפאדה השנייה פרצה בספטמבר 2000 עם גל טרור קטלני שגבה יותר מ-1,000 הרוגים ישראלים. ניסיונות הידברות קרסו, וב-2002, לאחר פיגוע ליל הסדר במלון פארק, יצא צה"ל למבצע "חומת מגן" – המבצע הגדול מאז מלחמת לבנון הראשונה. עם 5 אוגדות ו-20,000 חיילי מילואים, השתלט צה"ל על ערים פלשתיניות ביהודה ושומרון הרס תשתיות טרור של חמאס והרשות הפלשתינית, וצמצם דרמטית את הפיגועים. המבצע סימן מפנה, הוריד את האינתיפאדה על ברכיה והחזיר שקט יחסי לישראל.
21+הגירוש מגוש קטיף
בקיץ 2005 יזמה ממשלת ישראל, בראשות אריאל שרון, את תוכנית ההתנתקות – פינוי חד-צדדי של כ-8,000 מתנחלים מ-21 יישובים ברצועת עזה וארבעה בצפון השומרון, לצד נסיגת צה"ל מהאזורים הללו.
המטרה הייתה לשפר את המצב הביטחוני של ישראל, אך המהלך עורר מחלוקת ציבורית ופוליטית חריפה. למרות תמיכה ציבורית של כ-60%, התוכנית נדחתה במשאל מתפקדי הליכוד, ושרון פרש מהמפלגה והקים את "קדימה". הפינוי הושלם בתוך שמונה ימים באוגוסט 2005, אך השלכותיו גרמו לעליית החמאס, התעצמותו והמשך הירי לישראל.
21+מלחמת לבנון השנייה
בקיץ 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה לאחר שחיזבאללה תקף בגבול הצפון, הרג חיילים וחטף נוספים. ישראל פתחה במבצע "שינוי כיוון" שכלל תקיפות אוויריות וקרבות קרקעיים. המלחמה, שנמשכה 34 ימים, הסתיימה בהחלטת או"ם 1701, אך לא מנעה את התחמשות חיזבאללה מחדש. היא חשפה את המגבלות של ישראל במלחמה מול ארגון גרילה, וגרמה לביקורת ציבורית ולפגיעה בתחושת ההרתעה.
21+תקיפת הכור הסורי
בלילה שבין ה-5 ל-6 בספטמבר 2007, חיל האוויר הישראלי תקף והשמיד כור גרעיני בסוריה במבצע חשאי בשם "מחוץ לקופסה". הכור, שהוסתר כמתקן חקלאי בעמק הפרת, נבנה בסיוע צפון-קוריאה ובמימון חלקי של איראן, ונועד לייצור פלוטוניום לנשק גרעיני. המוסד אסף מידע קריטי, כולל תמונות ממחשב של בכיר סורי, שחשפו את מטרת המתקן.
לאחר התלבטות מדינית וחשש מהדלפה, ישראל החליטה לפעול לבדה. התקיפה בוצעה במהירות ובדיוק, והסירה איום גרעיני מתפתח. סוריה בחרה להכחיש את דבר קיומו של הכור ולא להגיב צבאית, מה שסייע לשמור על שקט אזורי, אך חשף את שיתוף הפעולה הסודי בין סוריה, צפון קוריאה ואיראן.
המחאה החברתית
בקיץ 2011 פרצה מחאת האוהלים, שהחלה כשדפני ליף הקימה מאהל מחאה בתל אביב נגד יוקר המחיה ומשבר הדיור. המחאה, שהחלה בקבוצת פייסבוק, התפשטה לערי אוהלים והפגנות ענק, כולל "צעדת המיליון" עם 400,000 משתתפים.
הרקע היה עליית מחירי הדיור, מחסור בדירות, קיצוצים חברתיים וגידול באי-שוויון. הממשלה הגיבה בתוכניות דיור והקמת ועדת טרכטנברג. המחאה, בהובלת דמויות כמו ליף, שפיר ושמולי, חשפה פערים עמוקים בחברה והשאירה דרישה לשינוי, אם כי לא כל הדרישות מומשו.
21+עמוד ענן, צוק איתן ושומר החומות
בין השנים 2012 ל-2021, ישראל ניהלה שלושה מבצעים משמעותיים ברצועת עזה:
מבצע עמוד ענן (נובמבר 2012): החל בסיכול ממוקד של אחמד ג'עברי, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, בעקבות הסלמה בפעילות הטרור מרצועת עזה. במהלך המבצע תקף צה"ל מאות מטרות, וחמאס השיב בירי רקטות לעבר יישובי הדרום ואף לערי המרכז, כולל תל אביב וירושלים. המבצע נמשך כשבוע והסתיים בהפסקת אש.
21+מבצע צוק איתן (יולי–אוגוסט 2014): בעקבות חטיפת שלושת הנערים וירי רקטות מאסיבי, יצא צה"ל למבצע רחב היקף. בשלב הראשון בוצעו הפצצות אוויריות, ובהמשך נכנסו כוחות קרקעיים לרצועה במטרה להשמיד מנהרות טרור. במהלך המבצע נורו למעלה מ-4,500 רקטות לעבר ישראל, וצה"ל תקף אלפי מטרות ברצועה. המבצע נמשך 50 ימים והסתיים בהפסקת אש.
21+מבצע שומר החומות (מאי 2021):פרץ בעקבות מתיחות בירושלים וירי רקטות של חמאס. צה"ל הגיב בתקיפות אוויריות נרחבות, כולל השמדת מערכת מנהרות תת-קרקעיות. המבצע נמשך 11 ימים והסתיים בהפסקת אש הדדית.
למרות הפגיעות הקשות בחמאס ובתשתיות הטרור, הארגון נותר בשליטה ברצועת עזה, והעימותים התחדשו מעת לעת.
21+שלושת המבצעים הללו הדגישו את יכולת הפגיעה של צה"ל, אך עזה, תחת שליטת חמאס, נשארה חמה – ואת המחיר על חוסר הליכתה של ישראל עד הסוף, שילמנו בטבח שמחת תורה.
ישראל לא נחה לרגע
במהלך סקירת חלק מהאירועים המרכזיים של מדינת ישראל, ניסינו להציג את הדרך הארוכה שעברנו מאז הצהרת בלפור ועד היום. דרך מורכבת, לא פשוטה, אבל הפכה אותנו למדינה עצמאית כנגד כל הסיכויים, שידעה הרבה ימים קשים ויכלה להם. כל אירוע קטן כגדול היה שלב משמעותי בחלום שהפך למציאות.
מאחלת לכל עם ישראל חג עצמאות שמח. בתקווה לחזרתם המהירה של כל החטופים ולניצחון במלחמה – כדי שנוכל לכתוב יחד את הפרק הבא והמשמעותי של מדינת ישראל כמדינה חופשית, חזקה ועצמאית.
