ישראל חוגגת 77: טקס המשואות נפתח הערב (רביעי) בצל אירועי השרפות ברחבי הארץ. בשל תנאי מזג האוויר, הטקס בוטל – והחזרה הגנרלית משודרת במקומו. בצל האירועים המטלטלים של השנה האחרונה מאז השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה, 35 משיאי משואות יובילו את הטקס הממלכתי בהר הרצל, תחת הכותרת "גשרים של תקווה".



הנבחרים והנבחרות, גיבורי וגיבורות העורף והחזית, מייצגים פסיפס אנושי מרגש של גבורה אישית ולאומית, חוסן יוצא דופן, רוח התנדבות וערבות הדדית, נחישות, תרומה לחברה ולמדינה, וניצחון הרוח – כולם סמלים חיים של החברה הישראלית המתמודדת, זוכרת, נלחמת, ובונה גשרים של תקווה לעתיד טוב יותר.
משואת חטופים
אמילי דמארי: אמילי היא גיבורה ישראלית יוצאת דופן, שנכנסה ללבבות כולנו והפכה לסמל של השראה וניצחון. עמידתה האיתנה אל מול תלאות השבי והחוסן האדיר שהפגינה עם שובה היוו ביטוי מרגש לעוצמתה של הרוח הישראלית ולתקווה המפעמת בה.
אמילי נחטפה בשבעה באוקטובר מביתה שבכפר עזה. במהלך חטיפתה היא נורתה מטווח קצר, מה שגרם לאובדן שתי אצבעות ידה ולפגיעות ברגלה. אמילי שבה לישראל לאחר 471 יום ברצועת עזה. מאז חזרתה היא לא הפסיקה לפעול למען השבתם של כלל החטופים לביתם.

אלי שרעבי: אלי הוא גיבור ישראלי שנכנס לליבה של המדינה כולה. אלי שרד בתנאים הקשים, גילה מנהיגות ותעצומות נפש, עודד את רוחם של שבויים רבים וסייע להם לצלוח את ההתמודדות הקשה מנשוא עם המציאות בשבי.
לאחר שחרורו, גם לאחר שקיבל את הבשורה הקשה על רציחתם של אשתו, בנותיו ואחיו, הוא המשיך לפעול בגבורה ובצניעות למען השבתם של כלל החטופים ולמען חיזוק הרוח והחיבור בין כל חלקי העם. עמידתו האיתנה ופועלו למען השבת החטופים הם מודל להערצה.
משואת צה"ל
סא"ל פאיז פארס: בן העדה הדרוזית המתגורר בחורפיש, ביצע שורה של תפקידי פיקוד בחטיבת כפיר. בבוקר השבעה באוקטובר הוא התייצב עם פקודיו בקיבוץ רעים והצטרף לכוח סיירת מטכ"ל שניהל לחימה עיקשת בקיבוץ. הוא חתר למגע בגבורה וחילץ אזרחים תחת אש. לאורך כל מלחמת "חרבות ברזל". לאחרונה החליט הרמטכ"ל על קידומו לתפקיד מפקד החטיבה המרחבית "אפרים".
סא"ל במיל' חגית אלון-אלחרר: בת למשפחה ברוכת ילדים מקריית שמונה, פרצה את הדרך לנשים בתפקידים לוגיסטיים ביחידות השדה. בשבעה באוקטובר התייצבה לשירות מילואים.

שנה לאחר תחילת המלחמה היא שכלה את בנה אמיתי ז"ל, טירון בבסיס האימונים החטיבתי של חטיבת גולני. למרות הכאב האדיר ועל אף הפינוי של משפחתה מביתם שבצפון היא המשיכה בשירות מילואים רצוף שנמשך עד היום.
ענבר בן סימון: ענבר היא רעייתו של לוחם המילואים, רז בן סימון. ענבר מייצגת את נשות המילואימניקים, שנשארו לשמור ולטפח את הקן המשפחתי, בשעה שבן זוגם גויס למאמץ המלחמתי.
ענבר תשיא את המשואה לצד בעלה, רז בן סימון, לוחם מילואים בחטיבת אלכסנדרוני, שנפצע בחודש יוני האחרון בזמן לחימה במסדרון נצרים. זמן קצר לאחר מכן, בחר רז לחזור להילחם לצד חבריו. ענבר רעייתו ליוותה אותו במסירות והיא תשיא משואה בטקס הקרוב כשרז לצידה.
משואת ערבות הדדית
שי גראוכר: הקים את מפעל החסד "ביחד ננצח" התומך בנדיבות יוצאת דופן בהמוני אנשים שצלקות המלחמה חרוטות בגופם ובנפשם. שי הוא נציגה המובהק של ישראל הרגישה, החומלת, ישראל שבליבה בוערת כמיהה לתיקון עולם. הוא פועל מתוך תחושת שליחות כדי לסייע לאנשים ששילמו את מחירה הכבד ביותר של המלחמה.
אורלי רובינזון: עם פרוץ המלחמה ייסדה רובינזון עם ילדיה, עדיה ועידו את המיזם החברתי התנדבותי "חזית הבית". אורלי נעזרה בליבם הרחב של ישראלים מכל רחבי הארץ שביקשו לסייע.

היא גייסה האנגר עצום ולמעלה ממאה מתנדבים, יצרה קשר עם חברות מסחריות שעוסקות בעיצוב והשיגה רהיטים מכל הבא ליד במטרה לתרום אותם למפונים וכן למשפחות חטופים, לפצועים ולבני משפחותיהם.
חיים טייב: ייסד את קרן "מנומדין" המפתחת ומטמיעה מפות דרכים לאומיות ושינוי מדיניות בתחומי רווחה וחינוך בישראל. טייב מוביל מיזמים בעוטף עזה ובנגב המערבי וכן מקדם פעילות חינוכית מערכתית בנתיבות, בטבריה ובמועצות שדות נגב.
חיים מקדם את החוסן הלאומי והערבות ההדדית באמצעות שורה של תכניות רחבות היקף. בנוסף לפעילות הפילנטרופית שלו, הוא פועל ליצירת גשרים ליהדות התפוצות ולמדינות אפריקה.
משואת 'הגשר לעולם'
בן שפירו: מגדולי תומכיה של מדינת ישראל בעולם. לאורך כל שנותיו בתחום התקשורת וביתר שאת מאז תחילת המלחמה הוא מפגין את תמיכתו חסרת הפשרות בישראל, בצדקת דרכה ובזכותה להגן על עצמה. בן מביא את הקול הישראלי למיליוני עוקביו ברחבי תבל ועושה זאת ברהיטות, באומץ ובנחישות שלא יודעת גבולות.
עו"ד נטשה האוסדורף: בת לקהילת יהודי בריטניה ומומחית למשפט בינלאומי, ניצבת בשנים האחרונות בחזית ההסברה המשפטית בעולם. היא מייצגת את ישראל בהצלחה אל מול כל הגורמים המנסים לקרוא תיגר על צדקת דרכה ועל זכותה להגן על עצמה. נטשה נאבקת בהצלחה בגורמים המבקשים להפיץ שקרים נגד מדינת ישראל ולהחליש אותה דרך הזירה המשפטית.
עמרי כספי: עשה היסטוריה עם הפיכתו לשחקן הישראלי הראשון שהגיע לNBA. הוא שיחק בליגה הטובה בעולם למעלה מעשור וסלל את הדרך לשורה של ספורטאיות וספורטאים ישראלים.
מאז השבעה באוקטובר התגייס עומרי למאמץ ההסברתי של מדינת ישראל תוך שהוא משקיע משאבים רבים ומשתמש בקשריו הענפים בזירה הבינלאומית. עמרי העניק השראה לדור שלם והוכיח שעם שילוב של כישרון, אמונה ואמביציה, אפשר לכבוש גם פסגות.
משואת עוצמת הרוח
רפאל ארווס: אביו של סמ"ר שי ארווס ז"ל, חובש קרבי בחטיבת גבעתי, אשר נפל באסון הנמ"ר בג'באליה. מאז שפקד אותו האסון החליט רפאל להקדיש את חייו למען הנצחת בנו. מאז הוא פוקד את בית העלמין בחולון שם הוא מקפיד לטפח את קברי הנופלים ולהעניק לנופלים ולבני המשפחות את היחס המכבד שהם כל כך ראויים לו.
רחל אדרי: הפכה לסמל מוכר בכל רחבי תבל בזכות התושיה יוצאת הדופן שהפגינה מול המחבלים שהחזיקו בה ובבעלה כבני ערובה בשבעה באוקטובר.

במשך קרוב ליממה הצליחה רחל לדבר אל ליבם של המחבלים ולרכוש את אמונם ובכך תרמה רבות להצלחתו של מבצע החילוץ שהציל את חייה ואת חיי בעלה דוד ז"ל שהלך לעולמו מספר חודשים לאחר הטבח בשבעה באוקטובר. רחל בחרה לבנות מחדש את ביתה ולשמש סמל והשראה לניצחון הרוח.
מכלוף אוחנה: מנהל בית העלמין בקריית שמונה, נושא במשך שנות דור בעבודת קודש במסגרתה הוא מביא למנוחות עולמים את תושבי אצבע הגליל. בתקופת המלחמה עשייתו הפכה למורכבת במיוחד. מכלוף הפגין אומץ ואנושיות שאין למעלה מהן. הוא עשה כל שביכולתו כדי להשלים את הלוויות ואף סיכן את חייו כדי לממש את שליחותו.
משואת 'מדור לדור'
ד"ר אלי דוד: מומחה בתחום ה-AI, שהתברג ברשימת המשתמשים המשפיעים ביותר בטוויטר. ד"ר אלי דוד, מומחה לבינה מלאכותית, שותף להקמת מספר חברות הייטק, אשר עוסקת בפיתוח שירותי בריאות מבוססי בינה מלאכותית.
על אף מתקפות קשות נגדו וחסימות, הצליח ד"ר דוד, באמצעות עמוד הX הפופולרי שלו, להפוך במהלך המלחמה לפעיל מרכזי מתחום ההייטק והבינה המלאכותית בהסברה הישראלית ולאחד הישראלים המשפיעים ברשתות החברתיות.

בן קרסו: הצעיר, רק בן 10, אשר במהלך המלחמה התגייס יחד עם אימו לטובת ההסברה הישראלית, העביר הרצאות ברחבי העולם ושיתף באנגלית על חוויותיו כילד ישראלי במלחמה. בנוסף יצר שורה של סרטוני הסברה מרשימים באנגלית והגיע לקהלים רבים בכל רחבי תבל, מקנדה ועד אוסטרליה, מברזיל ועד איראן.
לבנה זמיר: נולדה בקהיר בשנת 1938, היא היסטוריונית, חוקרת ומרצה בנושא יהדות ארצות ערב והאסלאם. היא ייסדה והובילה את האגודה לידידות ישראל-מצריים, תרמה רבות לחיזוק הקשר עם יהדות ארצות ערב וזכתה לאורך השנים בפרסים רבים. מפעל חייה של לבנה הוא מופת של נתינה המחברת בין קהילות יהודיות בדגש על יהדות מצרים בעת החדשה.
משואת 'בזכות הנחישות'
אורן סמדג'ה: הילד מאופקים שהעפיל לפסגות הגבוהות ביותר, זכה במדליה האולימפית הראשונה לגברים ישראלים בתולדות המדינה וחיבר דורות של צעירים אל ערכים של התמדה, נחישות ואהבת העם והארץ.
במהלך מלחמת חרבות ברזל איבד את בנו עומר ז"ל, לוחם סיירת גבעתי שנפל בעזה. מתוך הכאב האדיר הצמיח אורן כוחות יוצאי דופן שבאמצעותם הוביל כמאמן נבחרת ישראל את משלחת הג'ודו בכחול לבן להישגי שיא באולימפיאדת פריז.
גל חמרני: נולדה עם לקות ראייה קשה שהחמירה עם השנים ובגיל 25 איבדה את ראייתה. אך גם אובדן הראיה לא מנע ממנה להגיע לפסגות הספורטיביות הרמות ביותר.
בגיל 13 החלה להתאמן בכדור-שער בבית הלוחם בפרויקט אימוץ מיוחד שאותו יזם ארגון נכי צה"ל. שנתיים לאחר מכן כבר ייצגה לראשונה את ישראל באליפות אירופה. באולימפיאדה האחרונה בפריז זכתה במדליית הכסף ונשאה בגאון את דגל ישראל על הפודיום.
דני אבדיה: עשה היסטוריה בשנת 2020 כשנבחר במקום התשיעי בדראפט ה- NBA הדירוג הגבוה ביותר אליו הגיע שחקן ישראלי אי פעם – ומאז הוא ממשיך לכבוש פסגה אחר פסגה. דני הוא מנהיג יוצא דופן על המגרש ומחוצה לו. הוא הוכיח עמוד שדרה ערכי יוצא דופן כאשר ברגעי מבחן גדולים הצהיר לעיני העולם כולו: הלב שלי עם כל משפחות החיילים שנפלו ועם משפחות החטופים.
משואת שיקום וריפוי
ירין אילוביץ': הידוע כארטיפקס, היה הדיג'יי, שניגן את הטראק האחרון בפסטיבל הנובה בשבעה באוקטובר. ארטיפקס מייצג את הקהילה הגדולה בארץ ובעולם של שוחרי המסיבות.
הוא שרד את המתקפה הנוראית בשבעה באוקטובר ומאז הוא לא מפסיק להנחיל את המוסיקה של שבט הנובה. מהנקודה שבה נעצר טראק המוסיקה האחרון במסיבה בשבעה באוקטובר, ירין ממשיך ואינו עוצר ומאמין בכוחה של המוסיקה לרפא את הנפש ולאחד בין אנשים וקהילות.
אלישע מדן: לוחם מילואים וממייסדי היישוב "אביגיל" במועצה האזורית הר חברון, נפצע קשה בפיצוץ בבית הצמוד למסגד בצפון רצועת עזה, באירוע קשה בו נהרגו ארבעה מחבריו למילואים. בעקבות הפציעה איבד את שתי רגליו. למרות הפציעה הקשה שעבר שב, מדן התעקש לדבר ולחזק את עם ישראל תוך שהוא קורא שוב ושוב ומעל כל במה לאחדות בעם.
ג'ני סבידיה: פסיכולוגית ארגונית במקצועה, היא שורדת נובה שסייעה לחלץ פצועים תחת אש בזמן מתקפת הטרור האכזרית על המסיבה ברעים. במתקפה נהרגו אחיה שלומי ובת זוגו ד"ר ליליה (לילי) גורביץ' שבילו עימה במסיבה. זמן קצר לאחר שקמה מהשבעה, יצרה ג'ני מיזם שמעניק תמיכה וטיפול למשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן בשבעה באוקטובר. במקביל היא המשיכה להיאבק בחזית ההסברה.
משואת גשר לקהילות
הרב שמואל סלוטקי: בשבת השחורה פיקד הרב סלוטקי על פלוגה של יחידת סריקת החללים המטכ"לית שחיפשה נעדרים בדרום. באותה העת יצאו דרומה גם שני בניו, ישי ונועם כדי להגן על יישובי הנגב המערבי ולהילחם במחבלים שפשטו על יישובי העוטף ונפלו בקרבות.
גם לאחר שגילה על האסון, המשיך הרב לעסוק ללא לאות במשימת הקודש של איתור הנעדרים וזיהוי הנרצחים. הרב סלוטקי פועל לאחדות בעמנו ולניקיון השיח הציבורי.

רחל טדסה-מלקאי: המנהלת והמייסדת של קהילת נשים אתיופיות מעצימות, קהילה המונה כ- 16 אלף חברות. רחלי העניקה להן להם את הכוח להעז, ללמוד ולהפוך את חלומותיהן למציאות.
רחלי היא מנהיגה אמיתית, אבוקה מופלאה של תקווה שהאירה את הדרך לקהילה ענפה של בנות העדה האתיופית. הקול שלה הוא קול צלול הנישא למרחקים, קול הקורא לפעולה, והעניק לאלפי נשים מוכשרות בית ותחושת מסוגלות.
ריקי סיטון: אם לעשרה המתגוררת בבני ברק, מנהלת את פרוייקט "חברותא" של ארגון "איילת השחר" ומתנדבת על בסיס יומיומי בכיכר החטופים. בהתנדבותה היא מקרבת לבבות באמצעות מעגלי שיח, תפילה, טקסים ומפגשים.
באמונתה, באישיותה ובמעשיה היא הצליחה להביא חרדים רבים לשיעורי תורה בכיכר החטופים וערכה שורה של אירועים לתמיכה במשפחות. ריקי פועל לצד אמו של החטוף בר קופרשטיין במטרה לאחד הלבבות ולהשיב החטופים.
משואת 'פס הקול הישראלי'
מיכה שטרית: מהיוצרים המובילים והמשפיעים בתולדות המוזיקה הישראלית. הוא נולד במעברה בנהריה. בסוף שנת השמונים הכיר במגדל העמק את ארקדי דוכין שהפך לשותפו לדרך מופלאה הנמשכת שנות דור. יחד הקימו השניים את "החברים של נטאשה" שהפכה לאחת מלהקות הרוק האהובות והמצליחות בישראל. מפעל חייו של מיכה מורכב מעשרות רבות של גשרים מוזיקליים שחיברו בין קהלים, יוצרים, סגנונות וחבלי ארץ.
זהבה בן: כבר בתחילת דרכה, בראשית שנות ה-90, זהבה סימנה כיוון חדש למוזיקה המזרחית – כזה שמשלב עומק רגשי עם עיבודים עשירים, מזרח ומערב, מסורת וחידוש. היא סייעה להפוך את הזמר הים-תיכוני לחלק בלתי נפרד מהקאנון והפסקול הישראלי והוכיחה שניתן להישאר נאמנה לשורשים ועדיין לפרוץ את תקרת הזכוכית וכך לחבר בין קהילות ותרבויות.
משואת הנתינה
בלנקה גוט: בעקבות השבעה באוקטובר, גוט בת ה90 החליטה לקחת יוזמה פרטית ולהירתם לטובת חיילי צה"ל. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" רכשה יחד עם ילדיה את כל הצמר בצבע ירוק זית שהיה ניתן להשיג והחלה לסרוג ביגוד חם לחיילים. מאז אותו רגע היא סורגת עבורם מסביב לשעון. רוח ההתגייסות והנתינה של בלנקה לא עוצרת גם בעשור העשירי לחייה.
ציקי אלגהנאיין: עולה חדשה שנולדה בטהרן בשם שקופה (פרח האביב), התגוררה רוב חייה בארה"ב ועלתה בשנים האחרונות לישראל, הפכה את דירתה במרינה שבהרצליה לחמ"ל בישול לחיילים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. היא רכשה ביוזמתה ועל חשבונה כמויות עצומות של מזון ושקדה על הכנת אוכל חם לחיילים.

איציק אקריש: פיקד על מחנה זרוע היבשה במשך לא פחות מ17 שנה. הוא הטמיע את התוכנית החשובה "שווים במדים", פעל ללא לאות למען שילובם של חיילים עם צרכים מיוחדים במסגרת "גדולים במדים" בזרוע יבשה ואף קיבל פרס מפעל חיים מראש אכ"א. גם לאחר פרישתו מצה"ל לא הפסיק לפעול למען החיילות והחיילים שממשיכים לראות בו דמות אב ומודל לחיקוי.
משואת אנשי הצללים
ר': ממרכז הארץ פיקדה על מבצע הביפרים באגף המבצעי במוסד. במסגרת תפקידה היא הובילה את כלל הפעילות המבצעית, לרבות הפעלת סוכנים, הקמת תשתיות וחברות כיסוי. זאת לצד תיאום וסנכרון הפעילות המבצעית עם צירי הטכנולוגיה, המודיעין והתשתיות.
ד': הינו מוביל טכנולוגי באגף טכנולוגיה למבצעים במוסד. הוא הוביל צוות טכנולוגי אשר נשא באתגרים הטכנולוגיים הרבים שדרש מבצע הביפרים והפגין יכולות פורצות דרך במטרה להבטיח את חשאיותו של המבצע לאורך זמן ואת הפעלתו בסנכרון, בעוצמה ובדיוק ברגע האמת.
נ': הוא קמ"ן במנהלת המודיעין אשר יזם וקידם עשרות פעילויות ומבצעים מודיעינים לפגיעה בארגון הטרור חיזבאללה. הוא הוביל את המענה המודיעיני בשותפות רבים מאנשי ונשות המודיעין והאיסוף החל משלב הגיית הרעיון של מבצע הביפרים, דרך פיתוחו ותכנונו ועד מימושו יוצא הדופן.
