בשבעה באוקטובר, רב סמל מתקדם אליאור יפרח עבד במסיבת "הנובה" בתפקידו כבלש סמוי, במטרה לחשוף עסקאות סחר בסמים. לכן בעת ששהה במתחם סמוך לקיבוץ רעים הוא היה ללא נשק אישי, ונלחם בגבורה במחבלים עם אקדח שהעבירה לו שוטר מיחידתו, הוא הגן והציל צעירים רבים שהגיעו לחגוג במסיבה ונהרג בקרב.
לקראת יום הזיכרון, שוחחנו עם אשתו חן יפרח שסיפרה כי בעלה היווה קיר חוצץ עד לרגעיו האחרונים, בין המחבלים למבלי המסיבה ובכך הציל הרבה מאוד אזרחים. "אליאור יישם במותו את הערכים לפיהם חי כל חייו ביניהם: ׳ואהבת לרעך כמוך׳", ציינה אשתו.
9+יפרח התגייס למשטרה בשנת 2015. הוא החל את דרכו כבלש מבצעים טכנולוגיים ביחידת המודיעין בימ"ר נגב. והיה פעיל במאבקים נגד ארגוני פשיעה, פרשיות מסווגות, תיקים שונים ועוד. בדף שנכתב לזכרו בעיריית אופקים נכתב: "בשנה האחרונה הביעו יחידות רבות (בהן ימ"מ, ימ"ס ירושלים וימ"ס דרום) עניין בצירופו של אליאור אליהן, לעבודה בתחום מומחיותו – וזאת לאור ההערכה המקצועית הגבוהה לה זכה".
חן סיפרה כי היא ואליאור הכירו בגיל 18: "מההתחלה הרגשתי שאליאור הוא האחד שלי. יש משהו במבט שלו בעיניים, שנתן לי ביטחון ותחושה שאני עם הגבר הכי הכי טוב שיכול להיות בעולם. ואכן לא טעיתי". לדברי חן במשך שש שנים היא ואליאור היו חברים עד שהחליטו להתחתן: "לא הספקנו לציין את השנת הנישואים העשירית שלנו, אבל זה חיים שלמים, ב"ה שזכיתי".
9+חן תיארה את אירועי השבעה באוקטובר, וציינה שבתוך כל הכאוס והבלאגן אליאור דאג דווקא לילדים ולה שגרים באופקים: "אליאור בעצם עבד בימ"ר נגב, ביחידת המבצעים הטכנולוגיים באגף המודיעין. תפקיד מאוד מסווג. ב-7 באוקטובר הוא בחר לקחת עבודה בשכר, ועבד בעצם במסיבת 'הנובה'. זו לא פעם ראשונה שהוא עבד בסגנון כזה של מסיבות.
"הוא התחיל את המשמרת ב-6 בבוקר. ולמעשה התחילו שם האזעקות, הוא התקשר אליי לשתף אותי שיש אזעקות גם שם באזור המסיבה וגם באופקים. זה היה בוקר של שבת. אני עוד ישנתי, לא שמעתי את האזעקות בכלל. הוא אמר לי: 'תיכנסי לממ"ד עם הילדים. יש מלא צבע אדום'. דאגתי לו, אבל עצוב לומר, אנחנו התרגלנו למצב כזה שיש פתאום אזעקות. המציאות הזו היא לא חדשה".
9+חן תיארה את חוסר האונים שהרגישה כאשר בעלה היה בשטח פתוח והיא בבית עם הילדים לבד: "רציתי שהוא יחזור הביתה. דאגתי לו שהוא יחזור, הוא בכל זאת נמצא במקום פתוח, והיו לנו ככה כמה שיחות, הוא אמר שיש בלאגן מטורף שמה באזור המסיבה, 2,800 אנשים שצריך לפנות. הוא אמר לי: 'אנחנו מפנים פה את כולם, ייקח לי קצת זמן, אבל עוד מעט אני אגיע'.
"היו עוד כמה שיחות נוספות שבהן הוא ממש הנחה אותי להוריד את התריסים בבית, לוודא שהחלונות נעולים, כלומר, הוא כבר הבין שהמצב קשה. הוא אמר שיש חשד לכניסה של מחבלים באופקים. פה אני מתחילה גם להילחץ, מבקשת שהוא יבוא. הוא אמר שיש בלאגן מטורף, אבל עוד מעט הוא יגיע הביתה".
9+בשיחה הבאה עם אליאור, חן כבר ממש דאגה. הוא סיפר לה שהנשק האישי שלו נמצא בכספת, כי היה בבגדים אזרחיים במסיבה במטרה להיטמע בין החוגגים: "יש לחץ, אבל מצד שני, אנחנו אנשים מאוד מאמינים, אנשים מאוד אופטימיים, ואני מאוד משתדלת לנסות תמיד לחשוב מחשבות טובות, ושהכול יהיה טוב.
"זאת הייתה אחת מהשיחות האחרונות שלנו. ניסיתי שוב להתקשר, והוא כבר לא יכול היה לענות, והתכתבנו. כל הזמן הוא מרגיע, בלי לחץ, כתב לי 'ה' איתי, תהיי רגועה'. ההודעה האחרונה שהוא כתב לי בשעה תשע ושלוש דקות הייתה: 'טירוף עלינו, אבל תהיי רגועה'. ואז בעצם נותק הקשר מהשעה הזאת".
9+לדברי יפרח, ברגעים האלו היא עדיין האמינה שבעלה יחזור הביתה: "אני מנסה להשיג אותו, מנסה להתקשר, מנסה לעשות איכון לטלפון, לראות מה קורה. כבר לקראת שעות הצהריים, אני מתחילה להבין את סדר הגודל של המצב שם, ועדיין מנסה להיאחז באופטימיות, להגיד לעצמי באמת באמונה כל כך גדולה, הקדוש ברוך הוא, בעזרת השם כשאליאור חוזר הביתה, אני מבטיחה, אנחנו עושים סעודת הודיה.
"בשעה עשר בלילה הגיע אליי מפקד ימ"ר נגב והוא אמר לי: 'תקשיבי, אנחנו עושים הכל כדי למצוא את אליאור. אני מבטיח לך, אני רוצה לתת לך את המילה שלי, אני עושה הכל בשביל למצוא את אליאור'. אני אמרתי לו: 'הוא עבר כל כך הרבה הכשרות וקורסים. אליאור הוא חריף, הוא בן אדם עם כריזמה מטורפת, יש לו יכולת להתמודד בשעת לחץ, הוא יודע להתמצא במרחב, הוא יודע לתפעל, כל אירוע שיש. אני כל כך יודעת שהוא בסדר'".
9+"האמנתי שפשוט נפל לו הטלפון בתוך כל ההמולה. זאת הייתה התפילה שלי. וכשהוא יוכל, הוא ייצור איתי קשר", סיפרה חן והוסיפה: "לקראת השעה שתיים עשרה – אחת בלילה, אני מתחילה כבר להבין שאני נכנסת לאיזושהי חרדה מטורפת של בכי וזעקה מאוד גדולה, פחדים וחששות, רצו לי ממש ככה סרטים בראש, הייתי ממש בהתמוטטות מאוד גדולה.
"התקשרתי שוב למפקד ימ"ר נגב, והפצרתי בו ממש שהוא יחזיר לי את אליאור שלי. שהוא חייב לעשות הכל. בשעה שתיים הוא הגיע לבשר על נפילתו. לביא הבכור שלנו, שמע אותם מגיעים לבשר, קם בבהלה ושאל איפה אבא. כשלביא שמע על מותו הוא אמר: 'מה? איך זה יכול להיות? אבא שלנו הכי טוב בעולם, הוא תמיד עוזר לכולם. איך יכול להיות שקרה לו משהו רע?".
9+חן סיפרה בקול נרגש את המענה שנתנה לילדים על שאלותיהם: "אמרתי לו שאבא שלנו הוא גיבור. אבא שלנו הציל המון המון אנשים. ואליאור, אבא שלנו, הוא עשה קידוש השם. אנחנו נעשה הכל בשביל להנציח את אבא שלנו. ואבא שלנו, גם אם אנחנו לא רואים את הגוף שלו פיזית, הנשמה שלו איתנו, ומלווה אותנו, ותלווה אותנו כל החיים. אנחנו מאוד מאמינים שבעזרת השם נזכה לראותו בתחיית המתים וביאת המשיח".
את מה שהתרחש בזמן הטבח, חן גילתה מאוחר יותר מניצולים: "לימים נפגשנו פיזית עם החבר'ה הצעירים שאליאור הציל, הם הגיעו לבית של ההורים של אליאור, ושיתפו אותנו איך אליאור הציל אותם כשהסתיר אותם מתחת לבמה, ועזר להם לקפוץ מעל איזושהי גדר. הוא כיוון אותם, ואמר להם לאן ללכת, הם היו מאוד מבועתים, ואליאור הרגיע אותם.
9+הם אמרו לו 'בוא, תיכנס איתנו'. הוא השיב להם שהוא לא נכנס ושיהיו רגועים. השוטרת שרון רחמני הי"ד, שעבדה עם אליאור בנובה, העבירה לו את הנשק שלה, הלכה להזעיק עזרה ובמקביל ניסתה להציל מבלים. אליאור עמד כשומר – מגן אנושי, עם אקדח וכמה כדורים, והגן על החבר'ה שהסתתרו. כשהמחבלים התקרבו הוא צרח להם: 'תברחו', והזיז את הרמקולים, שאיתם הוא הסתיר את הצעירים. הם נמלטו והגיעו למקום מבטחים, ואליאור למעשה נשאר שם ונלחם בקרב מול המחבלים".
יפרח סיפרה שאליאור היה בנאדם של ערכים: "הערכים היוו לו שגרת חיים. אם זה בנתינה, ועשיית הטוב, ואהבת לרעך כמוך. זאת לא קלישאה. אליאור באמת כל הזמן נתן ועשה למען אחרים, עזר וכיוון. הוא ניחן בידע עולם כל כך רחב, בכישורים, וידי זהב. בני המשפחה תמיד היו מתקשרים להתייעץ איתו על כל דבר שבעולם.
9+"אליאור תמיד השיב בחיוב ותמיד עם חיוך על הפנים ושמחה. הוא אף פעם לא התלונן, תמיד האמין בעצמו. הוא אמר: 'תעשה טוב, תקבל טוב'. העשייה בידיים שלו, הוא תמיד אמר שכל אדם יכול להגשים כל חלום שבליבו לטובה, עם אמונה עצמית. הוא אמר את המשפט: 'למה מה חסר לידיים שלנו? כל דבר שאדם רוצה, הוא יכול לעשות בידיים שלו בעצמו. אתה רוצה משהו? תלמד, תחקור, תגלה סקרנות, תבין איך הדברים עובדים, תנסה, תצליח'".
את הראייה לכך הביאה חן מביתם הפרטי באופקים שם גרים היא ושלושת ילדיה, שהקטן מביניהם נולד לאחר נפילת אליאור: "כל הבית שלנו, אליאור בנה אותו בעצמו. הוא ממש נתן לי דף ואמר: 'תציירי, איך את רוצה שהקיר כניסה הזה ייראה׳ וכל חלום, באמת, זכיתי בבעל הכי טוב שיכולתי לבקש לעצמי, חבר אמיתי, שותף פעיל, אבא מושלם לילדים. אני מודה לבורא עולם שזיכה אותי בבעל כזה".
9+יפרח גילתה על ההיריון השלישי שלה רק מספר ימים טרם נפילת בעלה. לדבריה, אליאור היה נרגש ביותר: "עילאי התינוק נולד ונקרא כך כיוון שיום אחרי שגילינו על ההיריון, אליאור כתב לי בהודעה 'מאמי, אני חייב להגיד לך שמאתמול יש בי תחושה עילאית של אושר וציפייה'. אני מרגישה שאת השם שלו בחרנו ביחד. זו הייתה הדרך של אליאור להעביר לי את השם. עילאי, לביא והראל הם בעצם הכוח שלי".
מיזמי ההנצחה לאליאור יפרח רבים, ביניהם כיסא של אליהו שנחנך בברית של עילאי, ספר תורה שנכתב לעילוי נשמתו, מרוץ "רצים וזוכרים את השוטרים הגיבורים" בבית הספר רגבים, על שם אליאור ואמין אחונדרוב הי"ד שנרצח גם הוא במסיבת הנובה, תמונתו אף מונצחת על אוטובוסים עם המשפט "תעשה טוב – תקבל טוב" שלדברי חן, אפיין אותו כל כך, גמ"ח מזון ועוד.
