היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה טענה הבוקר (ראשון) בדיון בוועדת חוקה כי אין אכיפה בררנית בישראל. הדברים נאמרו בדיון בכנסת בנושא אכיפה בררנית בתחום ההדלפות, פגיעה בחופש העיתונות ובזכות ההיוועצות עם עורך דין.
היועמ"שית טענה בדיון בו משתתפים פרקליט המדינה, ראש אח"מ במשטרה, ראש מח״ש ובכירים נוספים, כי "טוב היה שהשאלות שנשלחו לגורמי האכיפה לא היו נשאלות בכלל". לדבריה, "מערכת אכיפת החוק פועלת באופן עקבי, מקצועי, ענייני, על פי אמות מידה קבועות שמיושמות בכל מקרה לפי נסיבותיו".
1+חבר הכנסת שמחה רוטמן נזף בה: ״זה לא מכובד שפתחת את דבריך בכך שאין אכיפה בררנית״. זאת מכיוון שהדיון התקיים בעקבות טענות חריפות כי קיימת אכיפה בררנית בפרשיות האחרונות בהן השב"כ ביצע מעצרים בפרשת קטאר וק.ג.בר כשלפעמים לקח זמן עד שהותרה לעצורים פגישה עם עורך דין.
לפני הדיון, רוטמן שלח לגורמים המקצועיים שזומנו מסמך נוקב ובו עשרות שאלות עליהן ידרשו לענות. השאלות עליהן נדרשו היועמ"שית, פרקליט המדינה, ראש אגף החקירות והמודיעין, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה לענות הן בנושאי אכיפה בררנית בתחום ההדלפות, פגיעה בחופש העיתונות, פגיעה בזכות ההיוועצות עם עורך דין וכמובן בנוגע לחקירה הנוכחית בפרשת ק.ג.בר ואיש השב"כ א'.
1+המסמך בן 43 הסעיפים, מכיל שאלות נוקבות בנוגע להתנהלות הגורמים בפרשיות האחרונות ובפרשיות דומות. כך למשל, שאל יו"ר ועדת חוקה את הנוכחיים מדוע למרות הפניות של ראש הממשלה, יו"ר הכנסת וגורמים נוספים ליועמ"שית בנוגע לחקירת הדלפות מסויימות זכו להתעלמות, לעומת פרשות אחרות.
בנוסף, רוטמן דורש מהנוכחים התייחסות מעמיקה בנוגע לפרשת ק.ג.בר סביב מעצרו של איש השב"כ א'. בין היתר, שאל מי קיבל את ההחלטה על פתיחת החקירה, האם ראש השב"כ מעורב אישית בחקירה, ואם כן מדוע אין בכך ניגוד עניינים אישי, וכיצד לדעתם אמור לפעול גורם בתוך הארגון אם רואה שראש השירות עושה שימוש פוליטי בכוח המשרה.
