חן, אשתו של סרן במיל' עמית לוי" ז"ל, שנפל לפני ארבעה חודשים בחנוכה האחרון בהיתקלות במהלך מבצע מיוחד, התראיינה היום (ראשון) ל"עדן ועודד" בהנחיית עודד מנשה, וסיפרה על האיש המיוחד שהיה עמית ז"ל וההתמודדות עם השכול: "בשבילנו כל יום הוא יום זכרון".
היא סיפרה כי עמית הי"ד היה אדם מאוד עוצמתי, גבר עם נוכחות מאוד גדולה. הייתה לו אמת מאוד גדולה, ולכן גם החיים לצידו היו מאוד שלמים – וזה אחד הדברים שמאוד מורגשים בחוסר שלו. היא כעת מגדלת את ארבעת ילדיהם ללא נוכחותו של עמית בבית. היא סיפרה כי עמית במהלך חייו הספיק הרבה מאוד דברים ביומיום שלו, והכל נעשה בנחת. היה אבא ואיש מושלם.

המיזם לזכרו
היא סיפרה שהיא ועמית היו נוהגים לצאת יחד לבית קפה כל שישי, ולחשוב 'מה אנחנו רוצים לעשות ביחד?'. בעקבות זאת נולד המיזם. "ביום שישי האחרון, הצענו לאנשים לצאת לבית קפה, היה שם בר קוד שאפשר לסרוק לשמוע הרצאות, לעשות קלפי שיח. כל מיני שאלות שקשורות. הרבנית ימימה הייתה", סיפרה על הפרויקט המיוחד להנצחתו שנועד לקרב בין אנשים ולעשות את החיים יחד משמעותיים יותר.

הבחירה הייתה לעשות זאת דווקא ביום שישי האחרון, הזה רגע לפני יום הזכרון. היא סיפרה כי עמית היה יוצא לקרבות ברצועה מתוך תחושת שליחות לצד קושי גדול לעזוב את המשפחה והבית מאחור, והיה נוהג לומר: "אני יוצא בשביל הבית, הבית זה העיקר".
על תחושותיה לקראת יום הזכרון, והאם זהו יום קשה יותר עבורה, אמרה: "כל יום זה יום הזיכרון. יום הזיכרון זה יום שאתה קצת אולי יכול להתחבר יותר לתמונה הגדולה". היא הוסיפה: "זה מחזק. אבל לנו כל יום זה יום הזיכרון".

להאיר את הבית בדרכו של עמית ופשוט להיות
המיזם המיוחד ביום שישי לזכרו של עמית הפך להיות אירוע משמעותי עבור זוגות ומשפחות רבות. בתי הקפה היו עמוסים באנשים שרצו להכיר יותר את עמית, הערכים שליוו אותו, וכן לקחת רגע לעצמם ולהתפתח ביחד.
"זכינו לזמן איכות ביחד. הקלפים גרמו לנו להתבונן ולדבר על הדברים החשובים בחיים שבמרוצת החיים לא עצרנו להתבונן ליישם תודה לכם על ההשקעה וזכתם לדמות כה נפלאה שיצאה ולהנציח את דרכו של עמית כפי שנהג בחייו
יהי זכרו ברוך", מסרו חלק. אחרים כתבו כי הפרויקט הוא "יוזמה מדהימה שברור לי שעושה הרבה נחת בשמיים!"

קלפי לימוד ושיח משותף על בית, זוגיות, משפחה, וחינוך ילדים:
העניין היה להקדיש זמן ביום שישי שלפני יום הזיכרון, מתוך מחשבה שביום הזיכרון והעצמאות אנחנו עסוקים בכלל, במה שאנחנו נלחמים, והמטרה הייתה לעצור ועסוק במשפחה, בבית שממנו הכל מתחיל. "כי זה כל הסיפור בית-משפחה-עם-מדינה" (מתוך כתביו של עמית).
הדבר התבצע באמצעות מפה וקישור ובו רשימה של עגלות ובתי הקפה שהשתתפו בפרויקט. בבתי הקפה חיכו הפליירים והקלפים. זוגות הגיעו, סרקו וישבו ללמוד משהו מכל התכנים. היו שם שיעורים קצרים של הרב קשתיאל, הרבנית ימימה, שיעורים על בית, זוגיות, סרטון של עינת נתן על חינוך ילדים, קטע לימוד של אלומה לב של ימימה, וגם קלפי שיח ותכנים נוספים.
"אנחנו מזמינים אתכם להאיר את הבית בדרכו של עמית ופשוט להיות. עמית לוי שלנו נפל בחנוכה, לפני ארבעה חודשים, במהלך מבצע מיוחד כשהוא הולך בראש חייליו", נכתב בקריאה להשתתף במיזם להנצחתו.
"הוא איננו, אבל דרכו ממשיכה ללוות אותנו, למרות חסרונו הגדול. עמית עסק בהרבה דברים והיה מפקד אהוב, מקצועי ומסור, אבל לפני הכל הוא שם במקום הראשון את הבית והמשפחה- המקום ממנו הכל מתחיל. עמית השקיע רבות- זמן, מחשבה והתפתחות, בבית ובביחד".

תגובות לפרויקט:
"מפוצץ פה. מלא אנשים יושבים בחברות על התכנים. מרגש מאוד"; "אין מייזם מרגש כזה!!! עם ישראל צריך משפחות חזקות! זוגות חזקים! ילדים בריאים בנפשם בשיח פתוח ואוהב עם ההורים שלהם. 'והשיב לה אבות על בנים ולב בנים על אבותם' שימחתם וחיזקתם אותנו מאוד. תודה על הזכות לגדול מכוחו של עמית".
"יצאנו לקפה היום בין כל ההכנות לשבת, קראנו על עמית היקר, הקשבנו לתכנים המעניינים ובעיקר הקשבנו אחד לשניה"; "הגענו ליקב פסגות וזכינו לקרוא ,לספוג וליישם מערך המשפחתיות שהיה חשוב לו כל כך".

מישהו אחר סיפר למשפחה על היכרותו הקצרה עם עמית: "אני רוצה לשתף שהכרתי את עמית הכרות קצרה מאוד. הכרנו באירונאוטיקס כשהוא עבד במנועייה ואני במחלקת אוירומכניקה. בדרך כלל אין הרבה קשר בין המחלקות אבל יצא וישבנו יחד בשולחן בארוחת צהריים והתחלנו לדבר".
"בהמשך עמית פנה אלי במחשבות לעבור למחלקה שלי מאוחר והעבודה במנועייה לא הייתה מאתגרת מספיק עבורו. מהשיחות המעטות שיצא לי לשוחח איתו הבנתי מהר מאוד איזה בן אדם מרתק וערכי הוא ובלי הכרות רבה היה כל כך נעים לשוחח איתו. הכרתי בחור שאפתן שלא נח על השמרים ובהמשך עזב את אחרונאוטיקס לחפש משרה מאתגרת יותר עבורו".
