היום הגישה היועמ"שית את המענה לעתירות לבג"ץ של ארגון לביא בטענה לניגוד עניינים שלה עם רונן בר ראש השב"כ ונדב ארגמן. העתירה הוגשה בעקבות פרסום ראשון של כתבנו הפוליטי מוטי קסטל, על ניגוד העניינים בו שרויה היועמ"שית לאור היכרותה עם רונן בר.
למרות היכרותם המוקדמת וארוכת השנים, היועמ"שית לא משכה ידה מעיסוקה בענייניו של בר ונעמדה על הרגליים האחוריות לטובתו – למן תחילת המשבר בינו לבין הממשלה.

עד כדי כך, שאפילו בג"צ, שאינו ידוע באהדה יתרה לממשלה, דחה את דרישתה שלא לאפשר לראש הממשלה לראיין בינתיים מועמדים להחליף את בר.
התגובה שבכל זאת הוגשה לבג"צ היא מעליבה את האינטליגנציה. מה בעצם היועמ"שית אומרת? כן אני מכירה את רונן בר על רקע מחלתו של בעלה, אך היכרות זו לא מקימה ניגוד עניינים.

ולמה? אין סיבה. ומי מגיש את התשובה הלקונית הזו? היועצת המשפטית של משרד המשפטים שעומדת מתחתיה של היועמ"שית. היעלה על הדעת שתשפוט אחרת כלפי הבוסית שלה? האם לא יתכן שהנתון הקטן הזה עשוי להשפיע על שיקול דעתה המקצועי?
הרי בחשדות זעירים בהרבה לניגוד עניינים כלפי הממשלה והעומד בראשה, היועמ"שית הזדעקה לניגוד עניינים ומניעה משפטית. נראה שבקומות הגבוהים של מטה הפרקליטות בסאלח א-דין, נאה דורש הוא לא נאה מקיים.
