אלכס דנציג הי"ד שנחטף מביתו שבקיבוץ ניר עוז בשבעה באוקטובר ונרצח בשבי החמאס – נשא את העבר בליבו והפך אותו לשליחות חייו, הוא היה היסטוריון ומחנך ביד ושם שתרם רבות לתחום המסעות לפולין ועל זיכרון השואה והגבורה.
אלכס דנציג הי"ד נולד בוורשה שבפולין להורים ניצולי שואה, ועלה לישראל עם משפחתו בשנת 1957. בצעירותו הצטרף לתנועת השומר הצעיר והקדיש את חייו להנחלת זיכרון השואה. לאחר תשעה חודשי שבי, הודיע צה"ל ביולי 2024 כי דנציג איננו בין החיים, וגופתו הוחזרה לישראל באוגוסט אותה שנה.
תלמידו של דנציג ז"ל, ד"ר יואב הלר, יו"ר תנועת הרבעון הרביעי והיסטוריון של השואה סיפר על אלכס ז"ל: "אלכס היה אומר: אנחנו לא נוסעים לפולין כדי לחפש דם. אין שם גופות – יש שם חיים. אתה לא יכול להבין את היהדות פולין בלי להבין את פולין כי הם לא חיו בתוך בועה".
בישראל, שיתף ד"ר הלר, היה ויכוח אם לקחי השואה הם אוניברסליים או יהודיים ואלכס טען שזה ויכוח טיפשי כי "לקחי השואה הם גם אוניברסליים וגם יהודיים. אני למדתי מאלכס על יהדות חילונית מחוברת לשורשיה היהודיים. במסעות לפולין הוא היה מספר סיפור חסידי כי זה שלו, והאיש הוא אוהב אדם אמיתי ומכיל בעצמו את הכל".
ד"ר הלר, סיפר כי אלכס היה דמות מעוררת השראה: "הוא הטביע בי את הצורך ללמוד היסטוריה עם אומץ וללא מורא. עוד בימים שהיה ממש לא פופולארי לדבר על יחסים מורכבים בין יהודים לפולנים, אלכס הרים קול גדול ואמר, אין יכולת להבין את העבר היהודי בפולין בלי להבין את הפולנים ובלי להבין שהיחסים היו עם רגעי שפל נוראיים ואכזריים מצד הפולנים לצד רגעי גדולה ויצירה. אהבה ושנאה. הכל באותו סיר לחץ שנקרא יחסי יהודים ופולנים".
