נשיא המדינה יצחק הרצוג נאם היום (רביעי) בטקס הממלכתי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם: " 80 שנה אחרי ניצחון בעלות הברית ושחרור המחנה, אצעד כנשיא מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית דרך שערי הגיהנום הנורא – שמארובותיו עלו אחינו הטבוחים בסערה השמימה".
בנאומו הנשיא התייחס לפגישותיו עם שורדי שואה: "בשנים האחרונות עשיתי לעצמי מנהג קבוע, לארח במשכן הנשיא שורדות ושורדי שואה. כמעט מדי שבוע אני זוכה לפגוש אותם. הם עולים לירושלים במיטב מחלצותיהם. חלקם קרובים לשנות התשעים שלהם, חלקם כבר נושקים למאה.
5+"לעיתים מתקשים בהליכתם, לעיתים בנשימתם. ברוב המקרים מלווים בבני משפחותיהם. ילדים. נכדים. נינים. אפילו חימשים. אני משוחח איתם ונחשף לסיפורי חיים בלתי נתפסים. ופתאום אני מוצא את עצמי אומר – לעתים בשקט – ביני לביני, לעתים בקול – להם: הנה – ניצחתם. הנה – ניצחנו".
הרצוג סיפר כי שורדי השואה "יושבים בלשכת נשיא המדינה, היקרים שבאנשים, מי שהיו עדים לזוועות המחרידות ביותר; חלקם חוו גם שכול במערכות ישראל השונות. במפתיע, או שלא במפתיע, כולם משדרים אמונה, אופטימיות, תעצומות נפש, ולכולם, כולם כולם – בהמוניהם – בקשה אחת, דרישה אחת.
5+"'אנחנו זוכרים את האפלים שבימים', כך הם אומרים לי, 'את הנוראים שבמעשים, את אהובינו שנטבחו, נשרפו, מתו בעינויים איומים. אנחנו זוכרים תחושת בדידות שאי אפשר לתאר במילים. בלי בית אישי. בלי בית לאומי. והנה – זכינו, ויש לנו מדינה נהדרת שנבנתה בדם, יזע, וכל כך הרבה דמעות'. ואז, בזעקה מפלחת לב, הם מסיימים ואומרים לי: 'הנשיא, אנא, אנחנו מתחננים, אנחנו דורשים: הפילוג בתוכנו נוראי. תעשה שתהיה אחדות בעם'".
בפניה אל האומה הישראלית אמר הנשיא: "אחיותיי ואחיי, אזרחיות ואזרחי ישראל, כנושא דברם של אותם שורדי שואה גיבורים, ושל ציבור גדול כל כך – שחרד מהקיטוב והפילוג המחרידים בתוכנו, אני קורא אליכם מדם ליבי: שנתלכד יחד, כל בית ישראל. שנהפוך את הימים האלה – עשרת ימי קדושה – מעתה ועד יום העצמאות, לשעת רצון מכוננת, היסטורית, בדרך לעידן שכל כולו אחריות.
"אחריות לאומית. שננמיך את הלהבות. שנאחה את הלבבות. שלא ניתן לרעל הרשתות החברתיות, ולמומחי השיסוי והקיטוב, להשתלט על נפש העם ולהחריב אותנו מבפנים. שנתאבל יחד ונתגעגע יחד; שנכאב יחד, וכן – גם היום – שנזקוף את קומתנו – יחד.
"שנתאחד בזעקה ובתפילה: לשובם הדחוף והמיידי של כל החטופות והחטופים מידי מרצחי חמאס. החיים והחללים כאחד. שנתחייב יחד לפעול בכל כוחנו. לא לנוח ולא לשקוט עד שכולם ישובו. כולם. עד האחרון שבהם".
5+הרצוג אף פנה אל החטופים שלדבריו יש סיכוי שחלקם שומעים את נאומו: " עם שלם אתכם. עם שלם חסר אתכם, דואג לכם, זועק את זעקתכם. עם שלם כואב ומיוסר, נשמתו חרוכה ממש, ויודע שלא יהיו לו נחמה ומזור – עד שכולכם תחזרו הביתה".
עוד אמר הנשיא: "שמונים שנה אחרי ניצחון בעלות הברית, אנחנו מתכנסים הערב שוב. זוכרים את הקורבנות – ובה בעת מציינים את הניצחון. ניצחון האור על החושך, ניצחון המוסר על הרשע הנורא ביותר, ניצחון הרוח האנושית, הרוח היהודית – על השנאה המפלצתית. אבל היום הזה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, הוא איננו יום שבו המבט מופנה רק לאחור.
5+"את דבריי כאן אני נושא, לא רק שמונים שנים אחרי השואה; אלא גם כשאנחנו שנה וחצי אחרי הטבח הגדול ביותר שעברו בני עמנו מאז השואה; כשאנחנו עדיין מצולקים ומדממים, אחוזי טלטלה ודאגה.
"וכך, אני מבקש להעלות על נס את היום המקודש הזה, גם כיום בו אומתנו מביטה לעתיד, תוך הפנמה והבנה של הלקח והצו החשובים ביותר, בעיניי: כמו אי-אז, לפני שמונים שנה – אנחנו נתגבר גם הפעם. זה מוטמע בנו; ב-DNA הכי עמוק שלנו כעם. כי נצח ישראל לא ישקר, לעולם ועד".
5+הנשיא סיפר על מצעד החיים שיוביל באושוויץ מחר: "למען זכר הנספים, למען השורדים, למען דורות ההמשך. 80 שנה אחרי ניצחון בעלות הברית ושחרור המחנה, אצעד כנשיא מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית דרך שערי הגיהנום הנורא – שמארובותיו עלו אחינו הטבוחים בסערה השמימה.
"לצידי שורדי שואה, משפחות חטופים ושורדי שבי, ומשפחות שכולות. אצעד כשעל לוח ליבי חקוק זכרם של מיליוני בני עמנו שניספו בשואה; וכשעודני – כמו כולנו – תחת הרושם של כוס התרעלה שהייתה מנת חלקנו באותו יום ארור לפני כשנה וחצי".
5+הרצוג הוסיף: "שהרי על אף שאנחנו יודעים, יודעים היטב, שאין דבר שניתן להשוות להיקף ולשיטתיות של השואה, אי אפשר היה להיחשף לעדויות מעוררות הפלצות, מלב ליבה של התופת בשבעה באוקטובר; ולסיפורים ולתמונות של החטופים – אלה שיצאו מגיא צלמוות של מנהרות המרצחים בעזה, ואלה שתיעוד מזעזע שלהם הגיע אלינו גם בימים אלה ממש".
לדבריו, לא רק רושם הזוועות אז והיום יהיה לנגד עיניו: "אלא גם התקווה והאמונה העמוקה – שאותן ירשנו מכם – אהובינו שורדי השואה וגיבורי התקומה. אמונה ותקווה שנשזרות למילה אחת: הללויה. הללויה כמו הניצחון הגדול של יוסף והטלית; הללויה כמו הניצחון הגדול של טומי – עם נכדתו הקצינה – על "אח"י ניצחון"; הללויה כמו תקומת עם ישראל במולדתו".
לסיום אמר הנשיא: "אני אומר כאן – ברגע הזה – רגע של קודש קודשים, ללא שום הסתייגות: אם הצלחנו לקום מתוך התהום האפלה ביותר בתולדות האנושות – אנחנו נצליח תמיד. תמיד. אני יודע, המסע לא יהיה פשוט, אבל זה יקרה. יש לכך תנאי אחד. אחד בלבד: לעשות זאת ביחד.
אנחנו בימי מחלוקת עזה ומטלטלת. והרוב המוחלט של העם, זועק בכל כוחו: די! די לקיטוב. די לשנאה. ההיסטוריה לא תסלח למי שינהגו בחוסר אחריות ויפרקו אותנו מבפנים. ההיסטוריה לא תסלח למי שישמטו את הקרקע תחת המדינה הנהדרת שלנו – האהובה, היחידה, היהודית והדמוקרטית; שקמה מתוך אפר השואה הנוראה".
