השואה וזיכרון השואה הם נושאים רגישים שלא תמיד קל להעלות אותם בקולנוע בצורה שתהיה רגישה באותה המידה ולכן תמיד צריך להיזהר כשנגשים לעשות סרט על הנושא. 'רשימת שינדלר' אולי סרט השואה הכי מצליח בכל הזמנים עורר מספר מחלוקות ולא רק על דמותו ההיסטורית של אוסקר שינדלר. בכלל שבאים לעבד לסרט עם אורך מוגבל את הטרגדיה האיומה של העם היהודי ואחת הנקודות השחורות ביותר בהיסטוריה האנושית שהתרחשה על פני יותר מעשור וכללה רצח של מיליוני חפים מפשע לסרט יהיו קשיים רציניים. בתקופה הזאת היו דווקא כמה ניסיונות מוצלחים למדיי (יותר ופחות יש לומר) לדון בנושאים מכל מיני זוויות בסרטי אנימציה.

נראה שסרטי אנימציה באופן כללי קצת מתקדמים בארץ ובעולם. אם לפני 10 או 15 האנימציה הבוגרת לקהל בוגר (צריך לעשות את ההבחנה כי 'איש משפחה' למשל כן לקהל בוגר אבל לא ממש בוגרת) היחידה הייתה כנראה איזו סדרת אנימה יפנית שמעט מדי אנשים הכירו. והנה היום לא מעט סרטי אנימציה העונים על שתי הקריטריונים מעטרים את מסכי הקולנוע או את המסך הביתי בשירותי הסטרימינג אפילו בארץ.
בתוך המגמה הזאת ניתן לזהות לא מעט סרטים העוסקים בשואה שעברה על עמנו ונחקקה בזיכרון העולמי כשהאחרון שבהם הוא הסרט 'סחורה יקרה מכל' של הבמאי הצרפתי מישל הזנוויציוס שאף ביקר בארץ להקרנת הבכורה של הסרט ב'קולנוע לב' שרכשה את הסרט להפצה בארץ אך זו ממש לא הדוגמה היחידה.
מגוון סרטי אנימציה (רובם אירופאים) עשו את דרכם לאקרנים בישראל בשנים האחרונות. ביניהם סרטים כמו 'שארלוט' המספר את סיפורה של האמנית היהודייה שארלוט סלומון שחיה בגרמניה ונרצחה בשואה, 'הסודות של אבי' על הקריקטוריסט הישראלי שעלה לארץ מבלגיה מישל קישקה ועל הקשיים שהיו בילדותו במשפחה יהודית כילד שגדל דור שני לשואה.
אולי בעולם שנהיה יותר מורכב המסר של סבל העם היהודי באירופה יכול דווקא בסרטי אנימציה שלא מוגבלים למה שאפשר להראות בסרטים מצולמים או בהיגיון שהם כפופים לו לבוא לידי ביטויי באופן שידבר אל יותר אנשים. בנוסף סרטי אנימציה לקהל יותר בוגר הם לעצמם משהו יחסית חדש שעדיין חלק מהקהל מתקשה לקבל אבל צוברים קהל דיי במהירות יכולים להביא את הסיפורים והרעיונות בצורה רעננה שתדבר על האנשים בדור הזה ברחבי העולם.

