רונן בר, שהוחלט על ידי הממשלה להדיחו מתפקיד ראשות השב"כ, ביקש היום (ראשון) לדחות את הגשת התצהיר על פיטוריו למחר במקום היום. לראש הממשלה בנימין נתניהו לעומת זאת ישנם עוד ארבעה ימים להגשת התצהיר מטעמו. ככל הנראה רונן בר יודיע בתצהיר על תאריך התפטרותו הרשמית מהתפקיד, על אף שמאז ההודעה על פיטוריו הוא ניסה "להיאחז בקרנות המזבח" ומיאן להתפטר.
החלטת הממשלה להדיח את בר מתפקידו מגיעה על רקע שורה של מחלוקות ומשברים שפקדו את השב"כ בשנים האחרונות, כאשר רבים מצביעים על כשלים מבצעיים ואסטרטגיים תחת הנהגתו. בנוסף, גורמים פוליטיים טענו כי בר לא הצליח ליישר קו עם סדרי העדיפויות של הממשלה הנוכחית, מה שהוביל לחיכוכים מתמשכים עם הדרג המדיני.
בהקשר לכך, סקר מיוחד של מכון הסקרים "דיירקט פולס" עבור חדשות 14, קבע כי לרוב הציבור אין אמון בהחלטות ראש השב"כ רונן בר לפתוח בחקירות בפרשת קטאר וק.ג.בר. בסקר נשאלו המשתתפים: "מה רמת האמון שיש לכם בהחלטות של ראש השב"כ רונן בר לפתוח בחקירות האחרונות?". 51% מהנשאלים ענו כי אין להם אמון בהחלטות לעומת 49% שענו כי יש להם אמון.
פרשת ק.ג.בר: המידע שנחשף – והמרדף חסר המעצורים של רונן בר
כזכור, ב-16 במרץ 2025 הודיע נתניהו על כוונתו להגיש לממשלה הצעה לסיום תפקידו של בר כראש השב"כ בשל "חוסר אמון מתמשך". בר השיב: "חובת האמון היא בראש ובראשונה לאזרחי ישראל. הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית היא פסולה".
ב-21 במרץ 2025 החליטה הממשלה כי בר יסיים את תפקידו לכל המאוחר ב-10 באפריל. במכתב ששלח בר הוא התנגד להחלטה בנימוק שהדיון אינו הולם את הוראות החוק והכללים בנושא, וכי מדובר בהחלטה תקדימית ומשמעותית שחייבת להתבסס על טענות מפורטות ומבוססות אליהן יוכל להתייחס. בעקבות עתירות נגד החלטת הממשלה, נתן בג"ץ צו ארעי להשעיית החלטת הממשלה.
