מיד עם צאת חג שביעי של פסח, הערב (מוצ"ש) נפתחות הדלתות והלבבות ברחבי הארץ לחגיגת המימונה – המסורת המרוקאית שהפכה כבר מזמן לנחלת הכלל בישראל. אז אם כבר הצלחתם למצוא חבר מרוקאי שמארח, רגע לפני שאתם שולפים את הכפתן והתרבוש – הנה כל מה שצריך לדעת כדי לצלוח את הערב בלי פדיחות.
מה זה בכלל מימונה?
המימונה נחשבת לאחד החגים העדתיים המרכזיים שהשתרשו בלוח השנה בישראל. יהודי מרוקו חוגגים אותה בליל כ"ב בניסן – מיד עם סיום שביעי של פסח – כסמל לפתיחת הבית לכל אורח באשר הוא.
3+מה מקור השם והחג?
יש הטוענים כי מקור השם "מימונה" הוא במילה הערבית "מיימון" – מזל והצלחה. אחרים קושרים אותו לשמו של רבי מימון, אביו של הרמב"ם, שנפטר ביום זה. ויש גם מי שרואים במימונה "חג האמונה", המסמל תקווה לגאולה, כפי שעם ישראל נגאל ממצרים.
המנהגים והסמלים המרכזיים
המאפיין הבולט של החג הוא הכנסת אורחים בשפע: שולחנות עמוסים כל טוב, קישוטי שיבולים, ברכות לכולם – ובעיקר פתיחות לב ונשמה יתרה. בני המשפחה לובשים כפתנים מסורתיים, הגברים חובשים תרבושים, ועל ראשי האורחים נטפים עלי חסה טבולים בחלב – סגולה לפרנסה.
3+ומה על השולחן?
בלב החגיגה ניצב שולחן עמוס במטעמים מתוקים – עוגיות מרוקאיות, ריבות, דגים, שקדים, תמרים, ובמרכז: המופלטה. זו הפיתה הדקיקה שמכינים מבצק פשוט של קמח, מים ושמן, אך טעמה טמון בדיוק ובמסורת. נהוג להגיש אותה עם דבש, ריבה או שוקולד – לסמל מתיקות ושפע.
ולצידה – מלכת המימונה: הז'אבן
זהו ממרח לבן, עשיר ומתוק, עשוי מקציפת חלבונים וסירופ סוכר, מקושט בשקדים ואגוזים. קשה לדייק במרקם – אך מי שמצליח, זוכה לארומה חגיגית במיוחד.
3+ומה עם קצת מוזיקה?
אי אפשר בלי חאפלה. השמחה במימונה מלווה בשירים מסורתיים כמו "אהלן וסהלן", "ללה פטימה" ומחרוזות קצביות שמרימות את הערב עד אור הבוקר.
