בשבוע האחרון מסתובב בחיל האוויר מכתב סרבנים חדש, שוב. בכירים לשעבר שמנסים להצית את המדורה, כשבצה"ל רק מנסים לכבות.
עוד קומץ טייסים ואנשי חיל שבוחרים בזמן מלחמה לאיים עלינו במקום על האויב. אבל הפעם זה לא רק מכתב, זה מבחן. מבחן לשר הביטחון ישראל כץ, לרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, ולמפקד חיל האוויר תומר בר.
1+בסבב הקודם הם כשלו, נתנו לזה לקרות. הם ישבו בשקט כשהאולפנים בערו, סרבנים במופעי הפחדה, יום אחרי יום, איומים אחרי איומים.
והתוצאה?
הם איימו.
וזה קרה.
חזרנו ל-6 באוקטבר. ועכשיו? שוב סרבנות. שוב פגיעה בכשירות. שוב חולשה מול עיני האויב. זו לא "אי התייצבות", זו לא "הפסקת התנדבות". זו סרבנות. זו נטישה.
1+ומי שבוחר לסרב – צריך לעוף מהצבא. עם אות קלון, בטח אחרי השבעה באוקטובר. הגיע הזמן לשלם מחיר. שלילת רישיון טיס – זו רק ההתחלה.
כץ, זמיר, בר – זה על הראש שלכם עכשיו. כל חייל בצה"ל, כל טייס לעתיד – מסתכל. תנו תשובה ברורה, נחרצת. כי הפעם – לא תוכלו להגיד "לא ידענו". איפה שגלנט והרצי הלוי נכשלו – אתם חייבים להצליח.
