במשך שנים, אנשי שב"כ בהווה ובעבר לקחו חלק פעיל ביצירת והדהוד קמפיין שמטרתו להציג את "אלימות המתנחלים" כתופעה נרחבת ומסוכנת. דוגמאות לכך ניתן למצוא בתדרוכים שונים שמגיעים מאנשי השירות, המושפעים ככל הנראה מדעות הדרגים הבכירים. בתחילת השבוע נחשפו הקלטות שבהן ראש החטיבה היהודית בשב"כ, המכונה "א'", כינה את המתנחלים "שמוקים" והביע דעה כי יש לעצור אותם גם ללא ראיות ממשיות.
קמפיין זה השפיע ישירות על דו"ח האחרון של האו"ם בנושא אלימות מתנחלים, שבו נטען כי התרחשו כ-200,000 מקרי אלימות נגד פלסטינים. אולם, בחינה מעמיקה של הנתונים מגלה מציאות שונה לחלוטין. הנתונים, שמקורם בארגוני שמאל ישראליים, כוללים סילופים בוטים: לדוגמה, אירוע שבו נוטרל מחבל שדקר אזרחים במישור אדומים נרשם כ"אלימות מתנחלים" שבה נהרג פלסטיני. דוגמאות נוספות כוללות רישום של עלייה להר הבית או סיור צבאי כאירועי אלימות.
לעומת זאת, נתוני המשטרה הרשמיים מציגים תמונה הפוכה: מרחב יהודה ושומרון הוא מהאזורים בעלי שיעורי האלימות והעבריינות הנמוכים ביותר בישראל, בהשוואה לכל המחוזות ותחנות המשטרה. אך כאשר תנועת רגבים פנתה לשב"כ בבקשה לקבל נתונים שיסייעו להפריך את הקמפיין האנטי-ישראלי, נתקלה בסירוב. השב"כ נימק זאת בטענה כי "הוראות החוק אינן חלות על השירות, ולא מצאנו לנכון להיעתר לבקשה".
כך נוצר מצב אבסורדי שבו השב"כ, במקום לסייע במניעת הכפשת ציבור המתנחלים, תורם בעקיפין להמשך התופעה על ידי סירובו לחשוף את נתוני האמת. השאלה נותרת פתוחה: האם השב"כ פועל באופן שמסייע, גם אם בעקיפין, לקמפיין הבינלאומי נגד ישראל?
