"זהו יום קשה ותקופה קשה", אמר איציק אור אבא של אלה ז"ל שנספתה יחד עם עוד 8 מחבריה באסון נחל צפית לפני שנתיים.
בחמישי האחרון ארגנה מועצת המכינות סיור לנחל תמר וצפית במסלול דומה למה שעשו הילדים אז כשקרה האסון ואליה הצטרפו ההורים השכולים, כדי לנסות להתחקות אחר הרגעים האחרונים של ילדיהם שנספו במקום.
"היינו גם עם הניצולים והם סיפרו לנו את כל שקרה באותו היום, רגע אחרי רגע, ואת המידע הזה אנחנו מעבירים הלאה כדי שלא יקרה חלילה שוב. כשרואים את המקום מבינים שאי אפשר לצאת חיים מהאסון הזה.
אם השיטפון היה מקדים בכמה דקות אפילו אחד לא היה יוצא חי. האסון הזה היה מיותר מאד. באותו היום היו התראות ואזהרות שיטפונות חמורות מאד. התחננו וביקשנו שלא ייצאו ומטעם המכינה הבטיחו לנו: "אל תדאגו, נשנה מסלולים". הבטיחו לנו שאלה תחזור הביתה בשלום אך את התוצאות כולנו יודעים. זה מסלול מדהים, אך צריך לדעת מתי לעשות אותו.
חיזק אותנו באופן אישי להכנס למקום בו חוותה אלה את רגעיה האחרונים בחיים. אחת הניצולות חברה של אלה הסבירה לנו מה היה ואנחנו שמחים שאלה נהתנה ביומה האחרון בחיים. אלה אהבה מאד לטייל בארץ ישראל ואם נגזר עליה למות בגיל צעיר כ"כ, לפחות תוך כדי דבר שהיא מאד אהבה לעשות.
"אני מקווה שהצדק יצא לאור במשפט הפלילי. שלחנו את ילדינו למכינות קדם צבאיות וציפינו שהמדינה ישראל עומדת מאחורי המכינות האלו. על פי חוק המכינות האחריות הבטיחותית על מכינות אלו היא על משרד הבטחון ומשרד החינוך אך להפתעתנו שני המשרדים האלו פשוט נעלמו.
חשבנו שעולם המכינות הוא מוגן. כל ששת ילדינו היו במכינות קדם צבאיות אך לא ידענו שזה מנוהל כך. אסון נורא כ"כ קורה עקב שרשרת מחדלים.
לא יכול להיות שמשרד החינוך, שהוא זה שכשל – יחקור את המחדל בעצמו.
עשרת הילדים האלו היו צריכים להיות חיילים. אילו עשרת הילדים הללו היו נספים במסגרת צבאית – אין לי ספק שבצה"ל היתה רעידת אדמה. הילדים שלנו לא יחזרו אבל אנחנו עושים הכל כדי למנוע את המחדל הבא.
לצערנו, בגלל שמדינת ישראל כבר שנה וחצי בתקופת בחירות עוד לא קמה וועדת חקירה בלתי תלויה שתחקור את האסון הזה כפי שביקשו מראש הממשלה. מקווים שתקום מהר ממשלה ומייד אח"כ נדרוש מראש הממשלה לקיים את הבטחתו ולהקים את וועדת החקירה.
