"כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו", אבל אצלכם, ברשת 13, זה כנראה תלוי מי מציל. אם זה מישהו שמבקר את מי שלא נעים לכם שיבקר – אז פתאום ההצלה כבר לא שווה כלום. פתאום מתחילים "לבדוק", "לחקור", "לערער", פתאום מחפשים סדקים בסיפור.
רמי דוידאן סיכן את החיים שלו. הוא לא ישב באולפן, הוא לא שלח תחקירן. הוא יצא לשטח כשהכול בער והציל חיים. הרבה חיים. לא אחד. לא שניים. ואם היה מציל רק אחד – זה עדיין עולם ומלואו.
1+אז עכשיו יושבים אנשי המיקרופונים באולפנים הממוזגים ומעבירים ביקורת על גיבור. גיבור שיצא נגד האינסטינקט ונכנס לתופת פעם אחר פעם, בזמן שכולם ניסו לברוח ממנה. וגם אחרי השבעה באוקטובר הוא שב אליה שוב. לחפש גופות, ומזכרות ותכשיטים וכל פיסה שיכולה לסייע לאלפי משפחות.
תראו, זה ברור – יש מקום לשאלות, לעיתונות, לביקורת. אבל כשבוחרים דווקא את רמי, מכל האנשים, מכל המחדלים – זו לא עיתונות, זו נקמנות במסווה של שקיפות.
רמי הוא לא הגיבור הנכון בעיניהם. לא מדבר נכון, לא נראה נכון. הוא לא עטוף ביח"צ, לא מסתובב במסדרונות הנכונים. הוא לא יאיר גולן או ישראל זיו – הם קדושים אצלכם, הוא לא, וזה כל ההבדל.
1+בשישי בצהריים התקבלה ההודעה שהוחלט לגנוז את התחקיר. לא בגלל רביב דרוקר. אלא בגלל שהלחץ הציבורי הכריע את רשת 13. אבל הסיפור גדול מזה, כי התחקיר הבא כבר מעבר לפינה. הרדיפה אחרי מי שלא יושב בתבנית הנכונה – גם אם הוא גיבור ישראל – לא תיפסק.
וזה לא יעבור בשקט. הציבור לא פראייר, הציבור מבין את המניפולציה, והציבור אומר: תודה רמי. תודה שהיית שם כשזה באמת היה חשוב. אתה הגיבור שלנו.
