אוריה סעדון, לוחם מילואים מחוות גל יוסף בבנימין, מוחזק כבר שבוע במעצר במרתפי השב"כ יחד עם לוחם נוסף מהאזור. רבש"ץ היישוב מלאכי השלום, אברהם מרציאנו, שוחרר לאחר שנעצר גם הוא, אך סעדון והלוחם השני נותרו עצורים ועד יום שישי נמנעה מסעדון אף הזכות לפגוש עורך דין. היום (ראשון) התקיים דיון בבית המשפט, שבו הוחלט להאריך את מעצרם של השניים עד יום חמישי הקרוב.
סעדון נעצר בלילה שבין ראשון לשני, כאשר כוחות משטרה הגיעו לביתו בחוות גל יוסף בשעה 4:00 לפנות בוקר ולבקשת השב"כ הוטל צו איסור פרסום על פרטי הפרשה. שולמית סעדון, אשתו, תיארה בריאיון לדיגיטל 14 את האירועים: "באו אלינו מלא שוטרים, עשו חיפוש בבית ולקחו אותו באזיקים כמו גנבים. הראו צו מעצר, אבל לא נתנו הסבר ברור".

היא אמרה: "אנחנו שומרי חוק, אם היו שולחים זימון לחקירה היינו מגיעים מיד. המעצר הזה פוליטי, מתנהגים אלינו כמו ששמענו בהקלטות של ראש המחלקה היהודית, כאילו אנחנו פושעים שצריך לכלוא עם עכברים, רק כי אנחנו מתנחלים שמיישבים את הארץ".

מפקדו של הלוחם העצור בשב"כ: "חייל מצטיין – המהלך בלתי נתפס"
שולמית סיפרה על מסירותו של בעלה למדינה: "אוריה לא הפסיד יום מילואים אחד במלחמה. בשמחת תורה הוא הוקפץ בשמונה וחצי בבוקר, ויום אחרי כן עשה ברית לבן שלנו, נשאר חצי שעה וחזר למילואים. יש לי שני ילדים שלא ראו את אבא כבר שבוע. הייתי אמורה לצאת לנופש והם תכננו יומיים כיף עם אבא, אבל הוא נעלם להם בלי לומר שלום".

אשתו של הלוחם הוסיפה על הקושי בניתוק הקשר בעקבות מעצרו של בעלה: "היום יום הולדת 4 לבת שלי, והיא בוכה וזה קשה לה מאוד. כשהיה בעזה, הוא השאיר לה מכתב וסרטונים עם דרישות שלום, אבל עכשיו היא לא מבינה למה אי אפשר לדבר איתו. זו זוועה".

מעצר הרבש"ץ בבנימין: רכב הביטחון של היישוב הוחרם אף הוא
היא ציינה את פעילותם בענף ההתיישבות: "לפני עשר שנים אוריה הקים את מלאכי השלום אחרי רצח מלאכי רוזנפלד הי"ד, ואחרי רצח בנימין אחימאיר הקמנו חווה בנקודת הרצח, שתהיה שכונה צפונית של היישוב. אנחנו גרים שם עם עוד משפחה, עוסקים בהתיישבות ובחינוך. אנחנו ציונים שמוסרים את הנפש למען הארץ".

בנוסף, שולמית התייחסה למה שהיא מכנה 'רדיפה פוליטית': "ב-7 באוקטובר הבנו שאם לא נהיה שם, הערבים יהיו בכל מקום. אנחנו לא שונים מהקיבוצניקים בעוטף – זה לא עניין של שמאל או ימין. אנשים חיים במקומות מסוכנים, מתמודדים עם אירועים קשים, אבל אנחנו כאן".
היא הסבירה את חשיבות הנוכחות במקום: "אם לא נהיה כאן, האויב יגיע לכפר סבא ולפתח תקווה תוך שנייה. אנחנו עוטף ישראל. הרדיפה הזו לא תצליח לשבור אותנו. אני לא עזבתי להורים, אני נשארת בבית שלי. אנחנו מאמינים בצדקת דרכנו וקוראים לעם ישראל להצטרף אלינו בגאווה".

