כמי שהגיע ממחוזות השמאל, והצביע בשני הסבבים האחרונים ליש עתיד ולמרץ, אני רוצה לשתף אתכם בתובנה "עמוקה" על חברי במחנה השמאל – הם צבועים. הכל צבוע. הכל שקר. להם הכל מותר. לימין הכל אסור. ציות לחוות דעת של היועמ"ש – להם מותר לראות בזה בסך הכל חוות דעת ולכן אפשר להתעלם ממנה (מתחם ביג, יאיר לפיד והיועמ"שית), ואילו הימין חייב לציית לפרשנות ההזויה של היועמ"שית ל"חוק".
להם מותר לקרוא לראש הממשלה נתניהו "בוגד", לימין היה אסור לקרוא לרבין "בוגד". ביקורת על בנט היא "הסתה", ביקורת אלימה וקיצונית כנגד נתניהו "היא מוצדקת". חברי בשמאל יודעים שהם לא דמוקרטים, שהם תומכים בעריצות יוריסטוקרטית. אבל זה לא מפריע להם לזעוק על ממשלה נבחרת שהיא "דיקטטורה".
2+הפגנות כנגד ההתנתקות הן פגיעה חמורה בסדר הציבורי, שמצדיק מעצר עד תום ההליכים של נערות בנות 14. הפגנות בלתי חוקיות כנגד הרפורמה הן מוצדקות, כי "הפגנה אפקטיבית כרוכה גם בהפרת החוק". וכשבימין זועקים על אכיפה בררנית ומצביעים על ההתנתקות, אז תשובתכם היא "הכללים השתנו" עכשיו, כשאנחנו בצד "הנכון".
למה אני אומר את כל זה? כי כשאני קורא להטיל סנקציות משתקות על הגורמים שחותרים תחת הדמוקרטיה הישראלית, שפוגעים ב"גרעין של הזכויות האזרחיות של הישראלים" (כלשון מכתב האזהרה של הקונגרס), אז הם קוראים לי "שטינקר" או "מוייסר". אבל כשהם גרמו לסנקציות על מתיישבים ביו"ש, על אנשי צו 9, מנעו פגישה בין נתניהו לבין ביידן במשך שנה, וכמעט גרמו לסנקציות על שני שרים בממשלה הנוכחית – בן גביר וסמוטריץ – זה היה כמובן לגיטימי.
2+הם פעלו למען "הדמוקרטיה". זה לא שאין צביעות גם בימין. יש. אבל בכמויות הרבה יותר קטנות מהצביעות הזועקת לשמיים שאנחנו נחשפים אליה בשנתיים האחרונות בחוגי השמאל. חברים, אני שם עליכם פס. אני אשתמש בשיטות שלכם, כדי להשיג את המטרות של עם ישראל. ואתם יכולים לקלל אותי מהבוקר ועד הלילה. לקרוא לי "מגלומן". "חולה נפש". "פרופסור מטורף". אבל זה לא יעזור לכם. הריבונות תחזור לעם ישראל על אפכם ועל חמתכם.
