1 באפריל. יום השקר הבינלאומי. תאריך סמלי מאוד לבחור להקים מפלגה חדשה. ובנט, איך לא – קרא לה "בנט 2026". לא דרך, לא כיוון, לא ערך – שם פרטי עם תאריך תפוגה. זה לא מפלגה, זה קמפיין אישי. כי אין לו שום דבר חוץ מהשם שלו.
לאורך ההיסטוריה הישראלית כמעט ולא הייתה מפלגה שנקראת על שם הבן אדם. גם לפוליטיקאים הכי גדולים היו רעיונות – לא רק מיתוג. אבל אצל בנט אין מצע, אין אג’נדה, אין עקרונות. יש רק "אני".
1+מישהו יודע מה בנט חושב על עסקת החטופים? על חוק הגיוס? על פילדלפי? על גבולות? על דת ומדינה? על משהו? הוא לא ימין, לא שמאל, לא מרכז – הוא פשוט יושב על הגדר. שותק, מחכה, בודק לאן הרוח נושבת.
בזמן שהוא "הוביל", מפלגות שהוא עמד בראשן השאירו אחריהן חובות של עשרות מיליונים – שהציבור ישלם. הוא חתם על הבטחות ולא קיים. החליף תחפושות פוליטיות כל כמה חודשים. ימין חדש, ממשלת שינוי, פתאום מרכז, פתאום שוב ימין – הכול לפי הצורך.
1+עכשיו הוא פשוט הטוסטר התורן שהשמאל שולף מול נתניהו. לא משנה מי – רק תביא מישהו עם חליפה שיגיד "אני אפיל את ביבי", וזה מספיק.
אז בנט עדיין מחפש שם למפלגה. בעבר הייתה לו אחת שנקראה "הימין החדש". אז אולי הפעם ילך על מה שמתאים באמת: "השמאל הישן".
