ארגון ה-OECD פרסם היום (רביעי) את הדוח הכלכלי הדו-שנתי על ישראל, המשרטט תמונה מורכבת: מצד אחד, המשק הישראלי הוכיח חוסן כלכלי לנוכח הטלטלה שנגרמה בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והמלחמה. מצד שני, הארגון מזהיר מהשלכות של יוקר מחיה מתמשך, גירעון תקציבי גדל, ואתגרים מבניים שישפיעו על המשק בטווח הארוך. התחזית הכלכלית מעודדת וצופה צמיחה של 3.4% בשנת 2025 ו-5.5% בשנת 2026, אך כדי לממש את הפוטנציאל, ממליץ הדוח על רפורמות משמעותיות בתחומי הרגולציה, התחרות והשוק הפיננסי.
אחת הסוגיות המרכזיות שמעלה הדוח היא יוקר המחיה, ובפרט מחירי המזון והדיור שנותרו מהגבוהים ב-OECD. הכלכלנים מצביעים על חסמי יבוא, רגולציה מכבידה וחוסר תחרות מספקת כגורמים המשמרים את המחירים הגבוהים. בדוח נכתב כי ישראל נמצאת בין חמש המדינות היקרות ביותר בארגון, במיוחד בתחום המזון. הארגון ממליץ על הקלת מגבלות הסחר, הפחתת מכסים על מוצרי חלב, ירקות ופירות וצמצום פיקוח המחירים.
2+נושא נוסף שמעורר דאגה הוא הגירעון התקציבי, שהתרחב בעקבות הוצאות הביטחון וההתמודדות עם השלכות המלחמה. ה-OECD ממליץ לנקוט שורת צעדים לצמצומו, ובהם ביטול פטורי מע"מ, הטלת מס על פלסטיק חד-פעמי ומשקאות ממותקים – מיסים שבוטלו על ידי הממשלה הנוכחית. הארגון מציע גם לקדם מס נסועה, שיחליף את המס על הדלק ויוטל על נסיעה בכבישים, במיוחד לנוכח העלייה בשימוש ברכבים חשמליים.
הדוח כולל גם התייחסות לתפקיד הבינה המלאכותית בכלכלה הישראלית, וממליץ להרחיב את ההשכלה הגבוהה בתחומים טכנולוגיים, לעודד מחקר מתקדם ולהקל על רגולציה בענף.
עוד מתייחס הדוח לשוק הדיור וכולל פרק ביקורת נרחב על משרד השיכון ומשרד האוצר. בין השאר, נטען כי הבירוקרטיה הקיימת בשוק הנדל"ן בישראל איטית מדי, יקרה מדי ואינה תואמת את הצרכים של מדינה שנמצאת במשבר בתחום הדיור. שוק הנדל"ן בישראל מצוי במצב בעייתי שמחייב שינוי מיידי.
2+שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס לפרסום הדוח ואמר: "אני מודה למתאיס גורמן, מזכ"ל ה-OECD על הדו"ח המקיף והמעמיק, המשקף את חוסנה של הכלכלה הישראלית בתקופה בה אנו נמצאים. הדו"ח מעלה אתגרים והזדמנויות שונים שעלינו להמשיך ולהתמודד עימם כדי להבטיח את המשך הצמיחה של המשק בטווח הבינוני והארוך. הדו"ח יסייע לקדם שינויים מבניים במגוון תחומים שיביאו לחיזוק כלכלת ישראל בשנים הבאות. שיתוף הפעולה הפורה בין משרד האוצר וה-OECD הוא נדבך מרכזי בגיבוש מדיניות כלכלית מושכלת ואני מבקש להודות לכלכלן הראשי, לממונה על התקציבים ולציר הכלכלי של משרד האוצר ב-OECD."
