כוחותינו הרחיבו את התמרון ברצועה הלילה (בין שלישי לרביעי) זאת בעוד אנחנו ב"אין משא ומתן" עם החמאס. יש אולי משא ומתן עם המתווכות, אבל כפי שדיווחנו כבר לפני מספר ימים, הקשר בין המתווכות לבין החמאס שמקבל את ההחלטות בעזה, כלומר מוחמד סינוואר, הוא לא כל כך חזק – אם בכלל.
יש מערכת יחסים עם גורמים סביב מוחמד סינוואר שלעתים נעלם ולעתים נכנס. זה יותר משאלת לב של המצרים והקטארים, שהם בעיניי האסון הגדול ביותר של התיווך הזה, כיוון שהאינטרסים שלהם לא בהכרח תואמים – לא תמיד את האינטרסים של חמאס, ובוודאי לא את האינטרסים של ישראל.
4+באשר לפעילות כוחותינו ברצועת עזה – מדובר בפעולה מוגבלת. היא יותר תפיסת שטחים ונקודות מאשר "פתיחת שערי הגיהינום" כפי שדיבר עליה הנשיא דונלד טראמפ, ראש הממשלה ושר הביטחון ישראל כ"ץ. זה יותר כניסה עקב בצד אגודל כדי להראות נוכחות, להראות יכולות וכך שישראל בעצם לא משחקת בכללים הקודמים.
הפעילות מתבצעת תוך שמירה על חיילינו – לא פשיטות כאלה ואחרות, אלא כניסה, עד כמה שאפשר במלחמה עם מינימום סיכון לחיילים ותפיסת נקודות מפתח. כרגע זה לא התמרון הגדול שציפינו לו, שבו "שערי הגיהינום" אמורים היו להיפתח.
4+לגבי חקירות מקורבי נתניהו, פרשת קטאר הולכת ונסגרת ואינה מסתעפת כפי שמוצג בתקשורת הישראלית. העובדה היא שלפי פרוטוקול השופט, שאתמול שחרר את פלדשטיין ואוריך, המשטרה ביקשה תשעה ימי מעצר וקיבלה יום וחצי. החשדות הפומפוזיים צומצמו למשהו כמעט מינורי על מאבק תקשורתי בתוך ישראל.
זו המחלה הגדולה של כל המשא ומתן הזה מתחילת הדרך. מינו את ראש המוסד ברנע, שכנראה יש לו קשר טוב יותר עם הקטארים, את רונן בר של השב"כ שיש לו קשר טוב יותר עם המצרים, ואת ניצן אלון שתיווך ושיחק בין כל הגורמים. אנשים שתפקידם היה לחסל מחבלים, לעצור מחבלים ולהרוג את ראשי החמאס, פתאום ישבו איתם לארוחות, פתאום ישבו איתם במקומות שונים, אומנם במרחק מה, בין אם בדוחה ובין אם בקהיר.
4+הדבר השני שעולה מהפרשה הזאת הוא שמרתפי השב"כ האימתניים נועדו להגן על האינטרסים של מצרים. אנחנו כבר רואים את זה בחקירת פלדשטיין הראשונה, בחקירת הנגד רוזנפלד, בחקירת י' הרב סרן. אנחנו רואים מערכת שלמה של השב"כ הישראלי, תחת המרתפים שלו והארגון החמוש שלו, שנועדה להאדיר את שמה של מצרים, ויותר מכך – לנסות ולקדם אפילו אינטרסים מצריים כמו שליטה בציר פילדלפי.
בעייני, כל ההחלטות של רונן בר לגבי ציר פילדלפי, והכניסה לרפיח וחאן יונס – כל הדברים שאנחנו מכירים, כשהיה עולה למטוס ויורד ממנו, הולך לאכול שם – יכול להיות שהיו שם שיקולים אחרים.
4+בפרשת "רונן-גייט" או"גלי-גייט" אין כל קשר למשחקים ולתיאומים שהם עושים. בפרשה זו המודחים מפעילים לחץ בטענה שהממשלה לא יכולה לפטר אותם כי הם נחקרים, ואני אומר הפוך: אלה שנחקרים, כדי לא להיות מודחים, פותחים בתהליכי חקירה כדי להשאיר את עצמם בתפקיד. זה ממש עולם הפוך.
מוסרית, קטאר היא מדינת אויב. מבחינת החוק הישראלי, לצערי הגדול, עם שיקולים כלכליים, שיקולים אמריקאים ושיקולים מוסדיים אחרים, לא הגדירו את קטאר כמדינת אויב. זוהי תקלה חמורה. אולי בסוף מהרע יצא טוב ובמצוות הפרשה הזאת יכריזו על קטאר כמדינת אויב.
4+בעניין נוסף שנדחק לשוליים, פתיחת המפלגה של נפתלי בנט שמגיעה לאחר שערך מחקר מאוד גדול בתקופה האחרונה, בעלות של מאות אלפי דולרים, שהמסקנה המרכזית שלו היא שאין לו קולות בימין אלא אך ורק בשמאל. זה גם מסביר את המתקפה שלו על עיתונאים, כי גם באותו מחקר התגלה שהציבור שלו רואה בעמית סגל דמות שצריך להילחם בה.
החשש הגדול של בנט הוא שהולכים "לגנוב" לו את השמאל הישראלי. הוא רק בשמאל הישראלי, כך אומר המחקר. אילת שקד, אם היא רוצה להיות בימין, או וינטר שהולך איתו – המחקר שלו אומר שהמאבק שלו הולך להיות בשמאל.
נכון לעכשיו, וינטר בוחן הקמת מפלגת לוויין לנפתלי בנט, מפלגת הימין, מתוך ידיעה שעל פי המחקר הזה לנפתלי בנט אין קולות בימין. אחד השמות המובילים הוא וינטר, וייתכן שיצרף אליה את אילת שקד. מרגע שבנט הקים את המפלגה, הוא נכנס לחוק מימון מפלגות – כל גיוס כסף, כל הוצאה, כל פרסום, כל פרסומת. בדרך כלל מקימים מפלגה כמה שיותר קרוב לבחירות כדי לצמצם עלויות.
הפרשנות נכתבה על סמך הדברים שאמר פרשננו הפוליטי יעקב ברדוגו בתוכנית "ישראל הבוקר".
