מחיר הדלק בישראל לא נקבע באופן שרירותי, אלא לפי נוסחה ברורה שמשרד האנרגיה מפעיל מדי חודש. הנוסחה הזו מבוססת על ממוצע של מחירי הנפט בעולם בשוק האירופי, בנמל רוטרדם, ועל שער הדולר מול השקל, כפי שנמדדו במהלך חמישה ימי מסחר לקראת סוף כל חודש. כלומר, המדינה בודקת לא רק כמה עולה נפט, אלא גם בכמה שקלים אפשר לקנות אותו.
בנוסף למחירי הנפט והדולר, הנוסחה כוללת גם עלויות כמו הובלה, אחסון וביטוח, וכן את מרווח השיווק. מעל הכול, חלק ניכר ממחיר הדלק לצרכן נובע ממיסוי, בעיקר בלו ומע"מ. משרד האנרגיה מפרסם את המחיר המומלץ אחת לחודש, לפי כל המרכיבים האלה ובשקיפות מלאה.
החודש, שני הגורמים המרכזיים הלכו בכיוונים מנוגדים. מחיר הנפט ירד, אבל הדולר התחזק מול השקל. מכיוון שהנפט נסחר בדולרים, כל התחזקות של המטבע האמריקאי מקזזת את ההוזלה במחיר הנפט. בפועל, למרות שהמחיר הבינלאומי של חבית ירד, בישראל צריך לשלם יותר שקלים כדי לרכוש אותה. לכן, גם כשמחיר הנפט יורד, זה לא מבטיח שמחיר הדלק בתחנה ירד יחד איתו.
כשהשקל נחלש, זה משפיע על המחירים לא רק בתחנת הדלק, אלא גם בתחומים נוספים. דלק יקר מעלה את עלויות ההובלה, משפיע על מחירי הייצור, ועלול להקפיץ גם את מחירי התחבורה והאנרגיה. כל אלה מתגלגלים בסופו של דבר לצרכן, ומשפיעים על יוקר המחיה כולו. מצד שני, עם כל חודש חדש, ייתכן שינוי בהתאם לנתוני שוק חדשים.
