ישראל ניצבת בצומת דרכים, בין עסקה להיערכות לחזרה לתמרון בשטח רצועת עזה. ברקע נמצא גם הגיבוי האמריקאי ללחימה עצימה ברצועה מצד אחד, ומצד שני הצעת וויטקוף לעסקה שחמאס מסרבים לה. פרסמנו הערב (רביעי) ב"מהדורה המרכזית" תוכנית תמרון של צה"ל ברצועה – אשר עשויה להביא להכרעת חמאס.
ישראל ניצבת בצומת דרכים שבו היא צריכה להתקבל החלטה. על השולחן נזכיר מצד אחד את הצעת שליח טראמפ למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, לעסקה – שחמאס סירבו לה; ומצד שני את הגיבוי האמריקאי לחזרה למלחמה בכל העוצמה.
כבר ארבעה שבועות שישראל לא מכניסה סיוע הומניטרי לשטח הרצועה, והלחץ בעזה ניכר היטב. בנוסף, הדלק הולך ואוזל והדבר מהווה מכה קשה נוספת לארגוני הטרור.
סיוע "הָמָנִיטָרִי": תמיכה בממשיכי המן הרשע ועמלק // דעה
אז מה עושים?
אנחנו לא יודעים לפרט את האופציות הצבאיות אבל יודעים דבר אחד, אם ישראל רוצה ללכת עד הסוף להכריע את חמאס צבאית יש רק דרך אחת – וזה תמרון קרקעי אגרסיבי בלי פשיטות ובלי חזרות לאחור.
1+בואו ננסה להעריך איך ניתן לעשות זאת:
אחרי שחיל האוויר תקף את ההנהגה השלטונית, וכן הושמדו 100 טנדרים של חמאס, זה אגב הכלי המרכזי שלהם להניע מחבלים ובכלל להתנייד בעזה – השלב הבא זה כניסה מלאה.
תחילה, צה"ל חייב לחזור לבתר את רצועת עזה. המשמעות היא: שליטה מלאה על ציר נצרים ותפיסת כל המרחב. כרגע בפועל, צה"ל תופס את ציר נצרים עד ציר טנצ'ר (ציר פילדלפי).
1+לאחר מכן, יש להכניס אוגדות מתמרנות, לפחות ארבע אוגדות כי בלעדיהן זה פשוט ייקח יותר זמן ויהיה הרבה פחות יעיל. אם זה התרחיש אז אוגדה אחת תכנס מצפון הרצועה, אחת מקבילה למרחב נצרים, אחת בין מרכז הרצועה לדרומה ואוגדה אחת שתכבוש את כל דרום הרצועה.
שיטת הפשיטות של הרצי הלוי בחוץ, שיטת הדחיקה של אייל זמיר בפנים. כלומר, האוגדות ייכנסו פנימה ויידחקו את חמאס בלחץ כדי להכניע את ארגון הטרור המוכה.
חיל האוויר זה טוב ויפה, אבל חיל האוויר חייב להפוך מזרוע מכריעה לזרוע מסייעת, אם רוצים להשמיד את חמאס. זו הדרך: תמרון קרקעי – עד הסוף.
