המונח "דיפ סטייט" (Deep State) הפך לאחרונה למילה שגורה בשיח הציבורי בישראל, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו שם אותו במרכז סדר היום הפוליטי. בסרטון שהעלה לדף הטיקטוק שלו, נתניהו טען כי "הפקידות הקבועה" אינה מתחלפת עם שינויי השלטון, ונוטה אידיאולוגית שמאלה. "בחרתם בממשלה ימנית? מבחינתם זה לא משנה, הם קובעים. אתם יכולים לבחור, אבל לא באמת להחליט", אמר ראש הממשלה.
נתניהו: "הדיפ-סטייט רוצים שנהיה עציצים, לא ניתן לזה לקרות"
המונח "דיפ סטייט" נולד בארצות הברית ומתייחס במקור לקבוצות כוח בלתי נבחרות: פקידים בכירים, גורמי ביטחון או אנשי ממסד, הפועלות לכאורה בנפרד מהממשל הנבחר כדי להשפיע על המדיניות. המילה עצמה צברה תאוצה בשיח האמריקני במהלך כהונתו הקודמת של הנשיא דונלד טראמפ, שהשתמש בה לעיתים קרובות כדי לתאר התנגדות ממסדית לשלטונו. המונח הוא שילוב של "Deep" (עמוק) ו-"State" (מדינה), והוא רומז על פעילות נסתרת ומתואמת מאחורי הקלעים.
2+את הרקע למושג הציג ההיסטוריון ויקטור דיוויס הנסון, שטען בספרו 'המקרה של טראמפ' (The case for Trump), כי רשתות שלטון בסגנון הדיפ סטייט היו נפוצות לאורך דברי ימי האנושות עוד ממערך הפקידים של הביזנטים והגילדות בוונציה של תקופת הרנסנאס. לדבריו התופעה נראתה גם באימפריה הספרדית שנשלטה מתוך המנזר המלכותי הענק במדריד, ובאלפי הבירוקרטים שאכלסו את ארמונות ורסאי.
כדי למנוע תופעה זו, בארצות הברית מקובל שכל נשיא חדש ממנה את אנשי אמונו לתפקידים בשירות המדינה, ובעיקר הבכירים שבהם, במקום אנשי אמונו של הנשיא הקודם. כך קרה עכשיו עם כניסתו של טראמפ לתפקיד.
בהקשר לדבריו של ראש הממשלה, בשמאל טענו נגד הסרטון של נתניהו: "שש שנים חלפו מאז החל יאיר נתניהו לצייץ באובססיביות על "אנשי הדיפ סטייט שאיבדו כל טיפת בושה וריסון" ועד שאביו, ראש הממשלה, הפך השבוע את המאבק בדיפ סטייט לנושא מרכזי על סדר היום בישראל".
2+יאיר נתניהו אכן הרבה לצייץ על כך. בזמן ממשלת השינוי הוא רשם: "בנט ושקד סגורים על ממשלת שמאל פרו דיפ סטייט בראשות יאיר לפיד". בתוך ויכוח ברשת הוא הוסיף טענה לשמאל: "יצרתם פה דיפ סטייט ומדינה עם שלטון אוליגרכי כדי שהימין שזוכה שוב ושוב ושוב לא יוכל באמת לממש את שאיפותיו".
לאחר הפרסום שעורר סערה, פרופסור משה כהן אליה וחבר פאנל הפטריוטים טען לאחרונה לגבי מערכת המשפט בישראל: "משפט חוקתי היום לא מה שהיה פעם – אנחנו נמצאים בחילופי הגמוניות ונעשה שימוש פוליטי על מנת להשיג מטרות".
