ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (שני) את תגובת הממשלה לצו הביניים לבג"ץ על פיטורי ראש השב"כ רונן בר. את התשובה הגיש עורך הדין ציון אמיר, שמייצג את הממשלה במקומה של היועצת המשפטית, גלי בהרב מיארה.
במכתב שנשלח לבג"ץ נטען: "הסמכות להעברת ראש השב"כ נתונה לממשלה על-פי הדין. הממשלה החליטה פה אחד להעבירו מכהונתו. אחריות הממשלה על השב"כ היא חלק מאחריותה לביטחון המדינה. לכן, הסוגייה אינה שפיטה".
1+עוד הוסיף ראש הממשלה כי ראש השב"כ בעצמו בחר לא להופיע בפני הממשלה ולהציג את טיעוניו, ואף בחר לא לעתור לבג"ץ בעניין. נתניהו ציין כי בפסק דין שניתן בעבר נקבע: "כי אין לדון בעתירה של עותרים ציבוריים בעניין שבו יש נפגע אישי, ישיר ומובהק שבחר שלא לעתור לבג"ץ שכן "הם מתערבים על ריב לא להם"".
הממשלה טענה שאי אפשר לכפות על ראש הממשלה והממשלה המשך עבודה עם ראש שב"כ שאינו נהנה מאמונם. "בתהליך החקיקה של חוק "שירות הביטחון הכללי" ובדגש על הסעיף שמסמיך את הממשלה לסיים את כהונת ראש השב"כ לפני תום תקופת כהונתו, הבהיר המשנה ליועמ"ש דאז, מני מזוז, כי הנחת המוצא היא ש"ראש שירות לא יכול לכהן אם הוא לא נהנה מאמון הממשלה", נכתב.
1+בנוסף התייחס רה"מ לעניין החקירות לכאורה נגד לשכת נתניהו ואמר: "אין שחר לטענה כאילו החקירות בעניין קטאר גרמו להחלטה להעביר את ראש השב"כ מכהונתו. הסדר הכרונולוגי של האירועים מוכיח את ההיפך". נתניהו הדגיש ש"בכל מקרה ראש הממשלה לא חשוד בשום עבירה ולא נמצא בניגוד עניינים".
נתניהו התייחס לתשובתו של רונן בר לממשלה: "מכתבו של ראש השב"כ לממשלה שבו הודיע שאין לו אמון בממונים עליו והטיח בהם האשמות שווא, הוא בפועל מכתב התפטרות. בשל כל אלה ועוד, ראש הממשלה והממשלה מבקשים לדחות את הבקשה למתן צו ביניים".
