ידידי פרופ' יובל אלבשן התראיין למוסף "מקור ראשון" שבו הוא חושף את אחידות הדעים בפקולטות למשפטים, תרבות של השתקה ופוליטיזציה קיצונית שעברה עליהן בשנתיים האחרונות. בתגובה הגיב ידידי האחר פרופ' יניב רוזנאי בטענה שדווקא לאיש אקדמיה שמבקר את המערכת יש סיכוי גדול יותר להתמנות לעליון, ו"לא משנה מעמדו האקדמי או פרסומיו".
נדמה לי שפרופ' אלבשן עוד היה עדין בתיאוריו את המצב בפקולטות למשפטים בישראל. בעוד שבשנות התשעים הם היו זירה שוקקת של החלפת רעיונות וויכוחים מרתקים בין פרופ' רות גביזון ז"ל לבין פרופ' קרמניצר על האקטיביזם השיפוטי, כיום רוחו של ברק השתלטה עליהן לחלוטין.
עם כל הכבוד שיש לי לידידי פרופ' רוזנאי, ההזניה הקיצונית שמתרחשת בפקולטות למשפטים צריכה להוביל לסגירתן. ואין להסתפק בשלילת מימון. הפקולטות הללו הן זרוע של תעמולה יוריסטוקרטית אנטי דמוקרטית, שעושה שימוש ב"קטיף דובדבנים" מחקרי מניפולטיבי, תוך השחתה מוחלטת של האקדמיה על ידי "סקולאקטיביזם" – שימוש מניפולטיבי במחקר אקדמי כדי לקדם אג'נדה פוליטית. שימוש שהותקף על ידי פרופ' טארון קייטן מ LSE כ"מושחת".
אלו פני הפקולטות למשפטים. סדום
