רונן בר הוא האדם האחראי ביותר למה שקרה ב־7 באוקטובר – בכך אין ספק. כל הציבור הישראלי, גם מי שסבורים שיש להשאיר אותו בתפקיד, יודעים שאין אשם גדול ממנו: מהיעדר התרעה, דרך כישלון בהחדרת סוכנים לעזה, ועד חוסר היכולת לקרוא את מפת האיום.
בר לא יכול להמשיך לכהן כראש השב"כ. למען האמת, הוא אף צריך לשאת באחריות מלאה על כשלי אותו היום. זו הסיבה שהוא חושש, וזו גם הסיבה שראש שירות חשאי בישראל – מי שאמון על שמירת חייו של ראש הממשלה – נאחז כעת, באופן מטאפורי, בקרנות המזבח. אלא שקרנות המזבח הללו אינן ערכיות, אלא משפטיות – ניסיון להיאחז בהליך משפטי כדי להסתיר את האמת. לו הייתי ראש הממשלה – הייתי חושש שיפגעו בי.
רונן בר הגיע אתמול כעציץ לישיבת הקבינט. הוא לא בא לתרום – הוא בא כדי להתריס את המערכת, כשהוא מודע היטב שהאמון בו לא קיים. מדובר באירוע חסר תקדים, שחוצה קו אדום.
הוא התייצב שם כנציג של תנועת המחאה בקפלן. האיש שנחשב לאחראי המרכזי לאסון 7 באוקטובר מסתיר סוד כבד – ובמקום לשאת באחריות, הוא נאחז בתפקידו בכל הכוח. בעיניי, רונן בר לא יכול להישאר עוד יום אחד בתפקיד.
**נערך על סמך דבריו של הפרשן הפוליטי יעקב ברדוגו בתוכנית "ישראל הבוקר", חדשות 14
