ישיבת הממשלה שהתקיימה בליל אמש (חמישי) קבעה: ראש השב"כ, רונן בר, יסיים את תפקידו ב-10 באפריל או במינוי ראש שירות קבוע – לפי המוקדם מביניהם. ההחלטה מגיעה על רקע משבר אמון חריף בין בר לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהביע ביקורת חריפה על התנהלותו של ראש השב"כ.
במהלך הישיבה, השרים איתמר בן גביר, גדעון סער ונוספים תקפו את בר בחריפות על דברים שהעלה במכתב שהעביר להם, לאחר שביטל ברגע האחרון את הגעתו לישיבה.
במכתבו, בר תקף את החלטת הממשלה לפטרו, הוא חזר על האמירה בה הבהיר כי הוא מסרב לעזוב את התפקיד – וקרא למוסדות המשפטיים להכריע לגבי עתידו בשב"כ. לדבריו, הטענות לפיטוריו מופרכות ונובעות ממניעים זרים. שרת התחבורה מירי רגב אמרה בתגובה: "אחרי מכתב כזה לא ניתן להשאיר אותו יום אחד!".
רונן בר תוקף את ההחלטה לפטרו ודוחה טענות נגדו | המכתב המלא
כתבנו הפוליטי מוטי קסטל דיווח כי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, קרא בצעקות בישיבת הממשלה: "לא יכול להיות שראש השב"כ ממשיך בתפקידו אחרי השבעה באוקטובר. ראש השב"כ התנגד למשמר הלאומי. לשינוי התנאים של המחבלים בכלא. דווקא בגלל ההפחדות שלו בחול המועד סוכות לא עליתי להר הבית. וקרה אשר קרה".
בן גביר הוסיף ואמר: "ביקשו מנציג שב"כ בהערכות מצב לרשום את מה שבן גביר אומר. ראש שב"כ ששולח מרגל אחרי שר זה סוף הדמוקרטיה! כל פעם בקבינט כשאני דיברתי ראש השב"כ יצא".
שר החוץ גדעון סער תקף: "ראש השב"כ במכתבו כותב כי את עמדתו המפורטת יציג בפורום המתאים. מהו הפורום המתאים? זה הפורום המתאים! הפורום שהחוק נתן לו את הסמכות. הטעם המרכזי בגינו אצביע בעד העברת ראש השב"כ מתפקידו היא אחריותו למחדל ה-7 באוקטובר, אחריות בה הכיר במפורש".
השר עמיחי שיקלי סיפר שנפגש לפני חודש עם בר: "בפגישה הבהרתי לרונן בר כיצד השתלשלות האירועים מאז השבעה באוקטובר הובילה ציבור עצום בישראל לאבד אמון בו ובשירות הביטחון הכללי. הציבור רואה כיצד ראשי השב״כ לדורותיהם – מאנשים כמו עמי איילון, התומך בגלוי בארגון "שוברים שתיקה", ועד יובל דיסקין ונדב ארגמן, שהביעו תמיכה בסרבנות שתוצאותיה הרות אסון – מגיעים כולם מאותו רצף פוליטי".
שיקלי הוסיף ואמר: "קיוויתי שראש השירות יפנים את הביקורת ויבין את גודל השבר, אבל במקום זאת הגיעו איומים נוספים – פעם דרך סימה קדמון, פעם דרך ירון אברהם, ולבסוף באופן גלוי מצדו של נדב ארגמן. זה היה הקש ששבר את גב הגמל".
גורם מדיני תוקף את רונן בר על אחריותו למחדל השבעה באוקטובר
ראש הממשלה נתניהו אמר במהלך הישיבה: "קיוויתי שלא נגיע לרגע כזה. חייב להיות אמון בין ראש הממשלה לראש שירות הביון. זה נכון לכל מדינה ובוודאי למדינה כמו ישראל, זה נכון בכל מצב ובטח בזמן מלחמה. איבדתי את האמון באיש. מיותר לדבר על אותו הלילה. רונן הוביל ניהול מו"מ חלש מאד, לצערי הוא בחר לגרור את הארגון שוב ושוב לדיונים פוליטיים לסוגיית וועדת החקירה, לסוגיית החטופים, זו זכותו להחזיק בעמדה שונה – זו לא זכותו לגרור את הארגון לוויכוחים פוליטיים".
פרסום ראשון: הקשר המשפחתי-חברי של היועמ"שית, בעלה ורונן בר
השרים רגב וקיש פנו ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה: "מוטי קסטל פרסם השבוע על הקשר שלך עם רונן בר. תשיבי לנו בבקשה איך זה לא ניגוד עניינים שלך?". היועמ"שית סירבה לענות, והשר דיכטר נחלץ לעזרתה: "נושא ניגוד העניינים של היועמ"שית עם רונן בר, מהיכרות אישית: תרדו מזה". השרים תקפו: אז שהיא תצהיר את זה. שתגיד בעצמה! למה היא לא עונה?".
שרי הממשלה הצביעו: זה התאריך בו רונן בר יסיים את תפקידו
בתום ישיבת הממשלה פורסמה ההחלטה בה נאמר: "בהתאם לסעיף 3(ג) לחוק שירות הביטחון הכללי התשס"ב-2002, להפסיק את כהונתו של ראש שירות הביטחון הכללי רונן בר לפני תום תקופת כהונתו. רונן בר יסיים את תפקידו כראש שירות הביטחון הכללי ביום 10 באפריל 2025 או כשימונה ראש שירות ביטחון כללי קבוע, לפי המועד המוקדם מבין השניים.
"לאור דחיפות ההחלטה, אופייה והשלכותיה ולהסרת הספק ועל אף שעמדת הממשלה היא כי אין החלטת ממשלה תקפה לעניין ההליכים לקיצור כהונת ראש השירות, ובכלל זה אין החלטה המחייבת בחינה מוקדמת של הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, הממשלה קובעת כי החלטתה זו גוברת על כל החלטת ממשלה קודמת בנושא. הממשלה מודה לרונן בר על שירותו ארוך השנים למען ביטחון ישראל. הממשלה מדגישה את הערכתה לנשי ואנשי שירות הביטחון הכללי, לפועלם ולהקרבתם שאין לה גבול למען ביטחונם של אזרחי ישראל".
