שוק הדיור בישראל ממשיך לעבור שינויים משמעותיים, כך עולה מהנתונים החדשים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפי הדו”ח, נכון ליולי 2024, יש בישראל כ-2.96 מיליון דירות למגורים, מתוכן 70.6% בבעלות פרטית, 28.8% מושכרות, ו-0.6% הן דירות בדיור מוגן פרטי. נתונים אלה משקפים ירידה בבעלות על דירות לעומת 75.2% בשנת 2013, ועלייה מתמדת במספר השוכרים.
לפי הנתונים, קצב הגידול השנתי של הדירות בשכירות עמד על 3.4% בשנים 2013–2024, גבוה משמעותית מהגידול הכללי של מלאי הדירות (1.9%). המשמעות היא שהרבה יותר ישראלים מתגוררים בשכירות, ויכולת רכישת הדירות הולכת ונעשית קשה יותר עבור רבים.
3+מחוז תל אביב מוביל במספר הדירות השכורות, עם 39.1% מכלל הדירות, בעוד שבמחוז הצפון רק 20.4% מהדירות מושכרות. בין הערים עם שיעור השוכרים הגבוה ביותר נמצאות חריש (51.8%), תל אביב-יפו (47.4%) וגבעתיים (41.8%). במועצות המקומיות, מצפה רמון מובילה עם 55.8% דירות שכורות.
מגמה נוספת היא התחלופה הגבוהה בשוק השכירות: בשנת 2024, כ-14.1% מהדירות השכורות החליפו דיירים, ובערים כמו באר שבע ותל אביב-יפו הנתון אף גבוה יותר – 20.3% ו-17.4% בהתאמה.
3+שוק הדיור הציבורי ממשיך להצטמצם בקצב מדאיג. בשנת 2024, מספר הדירות בדיור הציבורי עמד על 60 אלף, ירידה של יותר מ-7,000 דירות מאז 2013. יותר ממחצית הדירות הללו נמצאות במחוזות הדרום והצפון, אך הביקוש לדיור ציבורי נותר גבוה, והמלאי מצטמצם בכל שנה.
למרות העלייה במספר השוכרים בישראל, אחוז הדירות המושכרות (28.8%) עדיין נמוך מהממוצע באיחוד האירופי (30.8%). במדינות כמו גרמניה ושווייץ, יותר ממחצית מהאוכלוסייה מתגוררת בשכירות (52.4% ו-57.4% בהתאמה), לעומת מדינות מזרח אירופה כמו רומניה ואלבניה שבהן רק 4%-6% מהתושבים גרים בשכירות.
3+יותר ישראלים שוכרים דירות, בעוד שבעלות על דירות הולכת ונעשית פחות שכיחה. לצד זאת, מצוקת הדיור הציבורי ממשיכה להחריף. האם המגמות הללו יימשכו גם בשנים הבאות, ומה יהיו ההשלכות על מחירי הדירות והשכירות? הציבור ייאלץ להמתין ולראות – ובעיקר להיערך בהתאם.
