הם ניסו, באמת שניסו. עוד פעם אותה הצגה, עוד פעם אותו נאום דרמטי על "קץ הדמוקרטיה", שוב אותן קריאות היסטריות לרדת לרחובות. עוד פעם גנרלים. פוליטיקאים-גנרלים.
הם היו בטוחים שזה יעבוד, שהציבור יסתער כמו חיילים ממושמעים, ימלא את הכיכרות ויחסום את המדינה. פעם זה היה עובד להם. התקשורת נתנה להם במה חופשית בלי שום עמדה נגדית, והם הצליחו.

מכרו לנו תהליכים מדיניים שהרסו את המדינה. וזה עלה לנו בדם. סיפרו לנו שכל פקיד שמודח הוא "שומר סף" וכל החלטה דמוקרטית היא "סכנה למדינה". האכילו אותנו בסיסמאות מטופשות על ביטחון, על דמוקרטיה, על הצלת המדינה. אבל הציבור התפכח.
הציבור עירני, הציבור חכם, הציבור רואה הכל – והוא לא מתכוון לישון. שקמה ואחים לנשק, בוגי, נדב ארגמן, יאיר גולנים וישראל זיוים יכולים להמשיך לחשוב שהציבור עובד אצלם, שהם יגידו "קדימה!" וכולם יקפצו. שהקלישאות שלהם משפיעות עלינו.

שהם יעירו את רוני אלשיך ולמישהו יהיה אכפת. הם כבר ניסו לספר לנו שהנה הנה – מגיע ליל גלנט 2 ו-3 ו-4, וזה נחל כשלון חרוץ. הציבור הישראלי התעורר. הוא זוכר את ההיסטוריה ולמד היטב מה שווה דעתו של הגנרל וכמה היא, ברוב המקרים, מוטה פוליטית.
הציבור רואה מי באמת נלחם על המדינה ומי פשוט מנסה לשמור על הכוח שלו. הם יכולים להמשיך לצעוק, לזעוק, אבל אנחנו – ממש לא פראיירים.
