ממצאים מטרידים על התנהלות השב"ס והמשטרה בדוח מבקר המדינה

דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום(ב') מוצא בעיות רבות בהתנהלות המעצרים הפליליים בישראל.

ב-20 השנים האחרונות גדל שיעור המעצרים בהם התביעה ביקשה מעצר עד תום ההליכים המשפטיים מ-11% ל-35%.
המשטרה מרבה לשלוח עצורים לדיון מעצר בבית המשפט במקום לשחררם בתנאים מגבילים כבר בתחנת המשטרה.
ב-66% מהמקרים שנבדקו המשטרה העבירה לסנגוריה הציבורית בקשות למינוי סנגור ציבורי רק לאחר שהעצור כבר נחקר.
במערכת בתי המשפט הצטברו לאורך השנים כ-150 מיליון ₪ שהופקדו כערובה לשחרור ממעצר וטרם הושבו לזכאים.

הסעת העצורים לבתי המשפט אורכת שעות רבות, ולעיתים אף יממה, וכל זאת לצורך דיון של 7 דקות בלבד בממוצע.
תנאי המחיה בבתי הסוהר הם ירודים ובמאי 2020 רק 50% מהכלואים יוחזקו בהתאם לתקן שקבע בג"ץ של-4.5 מ"ר לעצור.
למרות שאזיק אלקטרוני נחשב ליעיל מאוד והוא מצמצם את הפגיעה בחירות העצורים, כ-25% מאמצעי הפיקוח האלקטרוני על העצורים אינם מנוצלים.
המבקר ממליץ לגורמי האכיפה לבחון קידום של חלופות לליווי עצורים – שימוש בהיוועדות חזותית, בניית בתי משפט לצד בתי מעצר והקמת חדרי חקירות למשטרה בבתי המעצר, וכן לפעול לקידום פיתוחו של הממשק הממוחשב הנדרש בינה ובין שב"ס.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:
במהלך השנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בכמות המעצרים למול עלייה בכמות המעוכבים – מה שמעיד על שימוש מידתי ומושכל בסמכות המעצר, ועל כך שמדובר בצורך המציאות עמה מתמודדים שוטרים ולא ביעד ארגוני. סמכות המעצר נתונה לשוטר למימוש תפקידו במאבק בפשיעה ובהגנה על הציבור, ולכן מרבית המעצרים מתבצעים תוך כדי פעילות מבצעית אגב אירוע פלילי. משהוחלט על מעצרו של אדם, מבוצעות ללא דיחוי כלל פעולות החקירה הנדרשות לגיבוש תשתית ראייתית, בהתאם לסד הזמנים הקבוע בחוק. תהליכי פיקוח ובקרה עיתיים על הנושא מבוצעים בכל הרמות, הן במשטרה והן ע"י בימ"ש, ברמה רוחבית או ביחס לאירוע בודד, ובמידת הצורך מופקים הלקחים המתאימים. נדגיש כי משך הזמן בו מוחזק עצור במעצר אינו קשור בהכרח לסוג וחומרת העבירה, אלא למורכבות החקירה ולגורמים נוספים. הארכת מעצרו של אדם מתבצעת אך ורק בהתאם לצרכי החקירה ובהתאם לעילות הקבועות בחוק.

באשר לזכות ההיוועצות:
משטרת ישראל מקפידה על זכויותיהם של עצורים ונחקרים לצד הצורך להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם עבריינים ולכן קיים הליך סדור לפיו כל חשוד מיודע טרם חקירתו על זכות ההיוועצות. המשטרה עושה כל שביכולתה כדי להקפיד על מתן זכות ההיוועצות, באמצעות הדרכות, חידוד נהלים, שינוי נוסח אזהרת החשוד וכיו"ב. בהתאם לחוק ולנהלי המשטרה, לחשוד ניתנת הזכות להיוועץ בעורך דין טרם חקירתו, זולת מקרים בהם החשוד מוותר על זכות ההיוועצות עם עו"ד מסיבות שונות שאינן קשורות למשטרה.