accessibility-icon
share-icon
טל שהם עם בנו על המסוק בדרך לבית החולים | צילום: דובר צה"ל
טל שהם עם בנו על המסוק בדרך לבית החולים | צילום: דובר צה"ל

"סירבתי לרדת על הברכיים": טל שהם בריאיון לרשת "פוקס ניוז"

מיכל בקשי

מיכל בקשי

טו אדר ה'תשפה (15.03.25)

2

13

like

0

dislike

טל שהם, שחזר לארץ בסוף פברואר במסגרת הפעימה האחרונה של העסקה, התראיין לרשת "פוקס ניוז" האמריקאית וסיפר על התנאים בשבי והחברים שהשאיר מאחור: "חשבתי לעצמי - זו לא ההחלטה שלי אם הוא יהרוג אותי או לא, אבל זה יהיה בתנאים שלי - אני לא אתן לו את הסיפוק לעשות את זה בסגנון דאעש" • צפו


טל שהם, שחזר לארץ בסוף פברואר במסגרת הפעימה האחרונה של העסקה השנייה מול ארגון הטרור חמאס, התראיין לרשת "פוקס ניוז" האמריקאית, וסיפר על התנאים בשבי והחברים שהשאיר מאחור.

הריאיון שפורסם במהלך השבת נמשך, לאחר העריכה, כ-03:04 דקות בלבד, ובהם שהם סיפר כיצד לא נתן לטרוריסטים להשפיל אותו, למרות האיומים על חייו: "חשבתי לעצמי – זו לא ההחלטה שלי אם הוא יהרוג אותי או לא, אבל זה יהיה בתנאים שלי – אני לא אתן לו את הסיפוק לעשות את זה בסגנון דאעש".

צפו בריאיון:

שהם סיפר כי לאחר כמעט שנה וחצי בהם שרד בשבי הטרור בעזה, בעיקר מתחת לקרקע – הוא שב לארץ אך הותיר מאחור את חבריו לשבי: גיא גלבוע דלאל ואביתר דויד, תוך שהוא הציג תמונה שלהם לעיני הצופים האמריקאים וקרא לשחרורם במהירות.

"זה מורכב, יש לי שני אחים חדשים שהשארתי מאחור: גיא גלבוע דלאל ואביתר דויד", אמר, "הם עדיין שם מתחת לקרקע בנסיבות מאוד קשות ולא אנושיות. בוא נאמר בפשטות שאני לא יכול לישון טוב בלילה, כשאני חושב על סכנת החיים בה הם נמצאים".

הוא המשיך: "אני מקווה שהם יבואו הביתה בקרוב, בתמיכה של כולם, ובניהול הממשלה שיעשו את הדבר הנכון להביא אותם חזרה הביתה בקרוב ככל האפשר. אני רק מקווה שהם יהיו בבית בקרוב, אם היה אפשר כבר אתמול – ולא עוד יום אחד בשבי מתחת לקרקע".

ששת החטופים שבו לישראל ונפגשו עם משפחותיהם | כל התיעודים

ששת החטופים שבו לישראל ונפגשו עם משפחותיהם | כל התיעודים

2
22.02.25|אדם מיכלשווילי

לא נכנע לטרור: "אני לא הולך לרדת על הברכיים"

"יש הרבה מה לומר על הכמעט שנה וחצי האחרונים בשבי", אמר שהם והתחיל לספר על רגע החטיפה שלו מקיבוץ בארי, "הם הוציאו אותי מהרכב, ואז אחד הטרוריסטים קפץ מהגג של הרכב, הצביע עליי עם הקלצ'ניקוב שלו וראיתי את המבט הרצחני בעיניים שלו".

"הוא אמר לי לרדת על הברכיים שלי. אני החלטתי בדרך לעזה ראשית – שאין סיכוי שאני נותן להם את הסיפוק לראות אותי מפחד, ושנית – החלטתי שלא משנה מה קורה, אני מצפה לסטנדרטים אנושיים".

"אז הרמתי את הידיים שלי – ואמרתי לו, אני לא זוכר אם זה היה בערבית או בעברית, שאני לא הולך לרדת על הברכיים שלי, והוא המשיך לצעוק עליי ואני חשבתי לעצמי – זו לא ההחלטה שלי אם הוא יהרוג אותי או לא, אבל זה יהיה בתנאים שלי – אני לא אתן לו את הסיפוק לעשות את זה בסגנון דאעש", הדגיש שהם.

"זה היה ככה למשך, אני חושב, חצי דקה, ואז הטרוריסטים לקחו אותי מהזרועות שלי, והתחלנו ללכת למקום אחר".

עקבו אחרינו גם ב-Google News