ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב הערב (חמישי) בחשבון ה-X שלו להתנהלות ראש שירות הביטחון הכללי רונן בר בעת האחרונה ולעובדה שחרף כשלי הארגון שבראשו הוא עומד – בר מסרב להתפטר. נתניהו כתב: "הערב נחצה עוד קו אדום מסוכן לדמוקרטיה הישראלית. מעולם, בכל תולדות ישראל ובכל תולדות הדמוקרטיות, לא ביצע ראש הארגון החשאי לשעבר סחיטה באיומים בשידור חי נגד ראש ממשלה מכהן."
נתניהו לא חסך והמשיך בביקורת נגד בר: פשע זה מצטרף למסע שלם של סחיטה באיומים באמצעות תדרוכי תקשורת בימים האחרונים, שמנהל ראש השב״כ הנוכחי רונן בר. המטרה היחידה היא לנסות למנוע ממני מלקבל את ההחלטות הנדרשות לשיקום השב״כ אחרי כישלונו הצורב ב-7 באוקטובר."
נתניהו הוסיף והבהיר: "שיהיה ברור: האיומים העבריינים בנוסח המאפיה לא ירתיעו אותי. אני אעשה מה שדרוש כדי להבטיח את ביטחון אזרחי ישראל."
הערב נחצה עוד קו אדום מסוכן לדמוקרטיה הישראלית.
מעולם, בכל תולדות ישראל ובכל תולדות הדמוקרטיות, לא ביצע ראש הארגון החשאי לשעבר סחיטה באיומים בשידור חי נגד ראש ממשלה מכהן.
פשע זה מצטרף למסע שלם של סחיטה באיומים באמצעות תדרוכי תקשורת בימים האחרונים, שמנהל ראש השב״כ הנוכחי רונן…
— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) March 13, 2025

כזכור, אתמול פרשננו הפוליטי יעקב ברדוגו כתב על כך שהצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום שלישי בנוגע לתביעת הדיבה נגד בוגי יעלון מספרת דבר נוסף. באמירתו ניתן לראות גם את הקשר הישיר לראש השב"כ רונן בר שבמקום למלא את תפקידו עסוק במניעים אישיים ופוליטיים. נתניהו הטיל ספק בהתנהלותו של בר, כשאמר: "אתה לא תוכל להפריע לנו או לכפות את דעתך עליי ועל משפחתי". דברים אלה משקפים אובדן אמון חריף. רונן בר כבר לא מתפקד כראש שב"כ והתנהלותו נראית כמאבק אישי לשימור כוחו.
במקביל, יש לזכור את התקדים של בוגי יעלון, מיוזמי פרשת הצוללות שהסתיימה בלא כלום. כך, גם "קטאר-גייט" עשויה להתפוגג כעוד סערה חולפת. אך דבריו של יעלון על הצורך "לעצור את המדינה" במסגרת המחאה מהדהדים כקריאה מסוכנת לאי ציות אזרחי, שמקבלת רוח גבית מדיווחים על התארגנות ראשי מערכת הביטחון לשעבר. זו התפתחות מדאיגה, שמתודלקת על ידי המחאה ועלולה להוביל לאלימות ברחובות, כפי שראינו בעבר עם שריפת כבישים וחסימות.

בתוך השב"כ עצמו, המצב לא פחות חמור. בר, שלא משתתף בדיונים קריטיים כמו שחרור החטופים בקטאר, נתפס כמי שכבר אינו ראש הארגון בפועל. מקורות בתוך השב"כ מדווחים על התנגדות גוברת להפיכת הארגון לכלי פוליטי בידיו. תחקירי השבעה באוקטובר, שמצביעים על כשלים תחת הנהגתו, רק מחזקים את התחושה שבמצב נורמלי הוא כבר היה מתפטר.
עם הדחתו הצפויה של בר יחד עם מיארה, הממשלה ניצבת בפני הזדמנות להשיב את המשילות לאחר שנתיים וחצי של משברים. עם זאת, הספקנות נותרת: האם הרצון קיים, והאם המעשים יחליפו את הדיבורים? התשובה עדיין תלויה באוויר. נמתין ונראה.
