מפלגת "דמוקארטיק", השואפת לעצמאות גרינלנד מדנמרק, ניצחה בבחירות שנערכו אתמול (שלישי) בגרינלנד, וזכתה ב-29.9% מהקולות – עלייה חדה לעומת 9.1% בבחירות הקודמות. תוצאות הבחירות הגיעו בצל העניין הגובר של ארצות הברית באי הענק, עם הצהרותיו של הנשיא דונלד טראמפ, שהבהיר כי הוא מעוניין לצרף את האי לשטחי ארה"ב "בצורה כזו או אחרת".
המרוץ הפוליטי בגרינלנד נסוב סביב סוגיית העצמאות מהדנים, כשהמפלגות השונות חלוקות בעיקר לגבי הקצב שבו יש לבצע את המהלך. המפלגה התומכת בעצמאות מהירה, נאלרק, הגיעה למקום השני עם 24.5% מהקולות. מנגד, מפלגת השלטון Inuit Ataqatigiit ושותפתה Siumut, שתמכו בעצמאות הדרגתית, רשמו ירידה דרמטית וזכו יחד ב-36% בלבד – ירידה מ-66.1% בבחירות 2021. מנהיג דמוקראטיק, ג'נס-פרדריק נילסן, הדגיש כי התוצאות משקפות רצון ציבורי לשינוי: "אנשים רוצים יותר עסקים שיממנו את הרווחה שלנו. העצמאות תגיע, אך לא מחר – אנחנו צריכים לבנות בסיס כלכלי חזק."
2+
2+הבחירות נערכו על רקע עניין בינלאומי גובר בגרינלנד, בשל עושרה הטבעי והתמורות הגיאופוליטיות באזור הארקטי. הקרחונים הנמסים חושפים עתודות מינרלים אדירות ונתיבי שיט חדשים, מה שמגביר את העניין של מעצמות כמו רוסיה, סין וארה"ב. טראמפ, שבתחילה אף לא שלל שימוש בכוח צבאי כדי להשתלט על האי, הבהיר לאחרונה כי הוא "מוכן להשקיע מיליארדי דולרים" בתמורה לשילוב גרינלנד בארה"ב. עם זאת, מנהיגי המפלגות בגרינלנד הביעו חשדנות רבה כלפי ההצעה האמריקאית, וטענו כי כל שינוי במעמד האי חייב להתבצע בהחלטה של התושבים.
גרינלנד, שהייתה מושבה דנית עד 1953, קיבלה מידה של אוטונומיה בשנת 1979, אך קופנהגן עדיין שולטת בענייני חוץ, ביטחון ומדיניות מוניטרית, תוך שהיא מספקת כמיליארד דולר בשנה לתמיכה בכלכלת האי. תומכי העצמאות טוענים כי גרינלנד יכולה לכלכל את עצמה על בסיס משאבי הטבע שלה, בעוד אחרים חוששים מהשלכות כלכליות חמורות במקרה של ניתוק מוחלט מדנמרק. כעת, עם המומנטום החדש של מפלגת דמוקראאטית, נותר לראות כיצד תתעצב המדיניות הפוליטית של גרינלנד בשנים הקרובות, וכיצד יושפעו יחסיה עם דנמרק ועם ארה"ב.
