בשנות ה-30 של המאה ה-20, קרב שלא דומה לשום קרב אחר התפתח באוסטרליה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, אלפי חיילים עברו למערב אוסטרליה וכתוצאה מכך, אלפי ציפורים מזן האמו נדדו לתוך החוות החדשות שהוקמו, ודרסו יבולים לאורך הדרך, כך פורסם היום (רביעי) בנשיונל ג'יאוגרפיק.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, ממשלת אוסטרליה ביקשה ליישב יותר מ-5,000 חיילים שהפכו לחקלאים במדינה המערבית ביותר של אוסטרליה. התנאים הקשים של האזור שכללו אדמה דלה וכמות גשמים לא עקבית, הפכו את החיים לאתגר. בשנת 1932, בעקבות בצורת קשה, כ-20,000 ציפורי אמו פלשו לאזורי החקלאות. הציפורים שברו גדרות, והפכו את החוות לשדה קרב.
2+תגובת הממשלה הייתה מהירה ויוצאת דופן: חיילים חמושים במקלעים נשלחו כדי לחסל יותר מ-20,000 ציפורים. מה שהם ציפו שיהיה ניצחון מהיר ומכריע הפך לפרק משפיל ומופרך המכונה "מלחמת האמו". הקרב חשף את תפקידו הקריטי של ציפור זו במערכות האקולוגיות של אוסטרליה, וביסס את מעמד האמו כאחד המינים האייקוניים ביותר במדינה.
במהלך שלושת הימים הראשונים הרגו החיילים רק 30 ציפורים. מאחר וציפורי האמו לא מסתובבות בעדרים גדולים, תהליך הלכידה הפך למשימה קשה יותר. בנוסף, ביום הרביעי נתקע מקלע בבור השקיה בזמן שמספר רב של הציפורים התרוצצו באופק.
2+ככל שהתפשטו הדיווחים על ה"מלחמה", גדל הקסם הציבורי, והיו שראו את הציפורים כגיבורים. נהגי משאיות דיווחו כי הציפורים רצו על קרקע לא אחידה במהירות של 55 מייל לשעה, תוך שמירה על מרחק מהם. "הם יכולים להתמודד מול מקלעים ולא פגיעים לטנקים", אמר הקצין הראשי, גוויניד פורבס ווין-אוברי מרדית', על הציפורים.
לאחר 45 ימים, עם 2,500 אמות בלבד שחוסלו, המבצע בוטל, והממשלה החליטה להפסיק את הקרב. הציפור הוכתרה כמנצחת הגדולה. מלחמת האמו אמנם הסתיימה בכישלון צבאי, אך היא חיזקה את הציפורים הללו כסמלים של הישרדות וכושר הסתגלות. מאז 1999, אוכלוסיית הציפורים מוגנת על פי החוק הסביבתי האוסטרלי. כיום ישנם יותר מ-600,000 ציפורי אמו באוסטרליה.
