"בכל צעד שעשיתי מאז – חשבתי עליה": עדן ז"ל נפלה בקרב. חברתה המשיכה את דרכה כמפקדת חייליה, כך פורסם בכתבה באתר דובר צה"ל. "שבועיים בלבד אחרי שהיא נהרגה, היה צריך למצוא מפקד טירונים חדש לכיתה שלה", סיפרה סמ"ר ל', "בזכות זה שהכרתי אותה הכי טוב, ידעתי איך להמשיך את דרכה בדיוק כמו שהיא הייתה רוצה".
בקרב על בסיס זיקים, נפלה סמ"ר עדן אלון לוי ז"ל, תוך שהגנה בגופה על הטירונים שלה. מבלי לחשוב פעמיים, חברתה הקרובה ביותר מתחילת שירותה, סמ"ר ל', נכנסה לנעליה הגדולות וקיבלה את הפיקוד על הכיתה שנותרה ללא מ"כית. היא הכשירה אותם והמשיכה לצידם גם כשעלו לגדוד – בעודם מעכלים לכל אורך הדרך את השכול שקשר אותם יחד.
3+"בכל צעד שעשיתי כמפקדת ולוחמת מאז 7 באוקטובר – חשבתי על עדן", סיפרה סמ"ר ל', "היינו בלתי נפרדות עוד מהיום הראשון בצה"ל. עברנו יחד כל שלב, מהטירונות ועד קורס מ"כים".
בסיום הקורס, דרכיהן נפרדו לראשונה, כשסמ"ר עדן אלון לוי שובצה בתור מפקדת טירונים וסמ"ר ל' חזרה לפקד בגדוד תבור. באותה השבת השחורה, עדן הי"ד נפלה בקרב בזיקים בעת שהגנה על חייליה הטירונים. "שבועיים בלבד אחרי שהיא נהרגה, היה צריך למצוא מפקד טירונים חדש לכיתה שלה", מספרת סמ"ר ל', "בזכות זה שהכרתי אותה הכי טוב, ידעתי איך להמשיך את דרכה בדיוק כמו שהיא הייתה רוצה".
3+מהר מאוד סמ"ר ל' מצאה את עצמה עומדת בפני השאלה הכי קשה – איך נכנסים לנעליה? "לא ידעתי אפילו איך להציג את עצמי בפני החיילים או מה הדרך הנכונה להתייחס למה שהם עברו ומי שאיבדו", הסבירה, "מעבר לזה שאני איבדתי חברה טובה – הם איבדו מפקדת, וזה לא פחות קשה".
מ"כית הטירונים מצאה את המחברות של חברתה שנפלה בקרב וחיפשה בתוכן נקודת התחלה. מעל כל הסיכומים ומערכי השיעור שהכינה התנוסס בגדול המשפט: "תמיד להרים את הראש ולא את הידיים", אותו הייתה עדן הי"ד אומרת כל הזמן. מאותו הרגע, היא הבינה שהתפקיד שלה הוא להעביר הלאה לטירונים את כל מה שלא הספיקו לקבל מהמפקדת שלהם לפני שנפלה.
"השלב הראשון היה לבנות אמון בינינו", שיתפה, "למדנו יחד איך להכיל את השכול המשותף שנפל עלינו. חווינו רגעים מאתגרים בהם חיזקנו אחד את השנייה כדי להצליח להמשיך הלאה".
3+כעבור ארבעה חודשים וחצי, חיילי הכיתה סיימו את ההכשרה ועלו לפלוגת 'ונוס' שבגדוד תבור, לצד סמ"ר ל': "בגלל שנכנסתי לתפקיד באמצע ההכשרה, והחיבור שלי עם עדן ז"ל, הכרתי אותם לעומק ונוצר בינינו קשר מיוחד מאוד". הפלוגה תופסת קו באיו"ש עוד מתחילת המלחמה.
האירוע שהכי זכור לה הוא פעילות חילוץ מסווגת שביצעו מעבר לגבול: "שם, הם הפכו להיות המקום הבטוח עבורי, כפי שאני מקווה שהייתי בשבילם. ביצענו את אחת המשימות המורכבות שהיו לגדוד מתחילת המלחמה – אבל בזכות זה שהצוות מלוכד וכולם מכירים זה את זו, תפקדנו בדיוק כמו שצריך".
עכשיו, הלוחמים והלוחמות שהיו הטירונים של עדן ז"ל באותו הקרב בזיקים כבר מציינים שנה בגדוד, וסמ"ר ל' סיפרה בהתרגשות וגאווה: "בעוד שבועיים אני משתחררת ונעשה אירוע מחזורי שיהיה מוקדש לזכרה. אם הייתי יכולה למסור להם משהו אחד רגע לפני, זה שלא יוותרו לעצמם אף פעם ושיזכרו למה הם כאן. לא משנה מה יהיה אני לצידם – וגם עדן".
