אוקראינה הפכה ליבואנית הנשק הגדולה בעולם בין השנים 2020–2024, כאשר הרכישות גדלו כמעט פי מאה בהשוואה לתקופה הקודמת, כך פרסם היום (שלישי) "המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם". לצד הגידול הדרמטי ביבוא הנשק, קייב ביצעה רפורמות נרחבות בתעשיית הביטחון המקומית, מה שהוביל לעלייה חדה בייצור נשק עצמי תוך דחיקת משאבים מענפים אזרחיים אחרים לטובת המאמץ הצבאי.
מאז הפלישה הרוסית ב-2022, אוקראינה הצליחה להגדיל באופן משמעותי את יכולות הייצור הצבאי שלה. כיום, כ-40% מהנשק שבשימוש בחזית מיוצר באוקראינה, לעומת פחות מ-10% בתחילת המלחמה. עם זאת, העלייה בייצור הצבאי באה על חשבון מגזרים אחרים, שכן חלק משמעותי מהתעשייה ומערך כוח האדם הועברו לפעילות צבאית, בעוד משאבים רבים מושקעים בפיתוח אמצעי לחימה חדשים.
1+
1+לפי שר התעשייה של אוקראינה, הרמן סמטנין, קיימת יכולת להגביר את היקף הייצור הצבאי אף יותר, אך הדבר תלוי בהזרמת מימון נוסף. לדבריו, המדינה מתמודדת עם מגבלות כלכליות חמורות, וחרף הניסיונות להסתמך על ייצור עצמי, אוקראינה לא יכולה להתנתק לחלוטין מהתלות בסיוע מערבי.
במקביל, קייב שמה דגש משמעותי על פיתוח מערכות נשק חדשות, ביניהן מל"טים מתקדמים, טילים ארוכי טווח ומערכות הגנה אוויריות. יצרני נשק אוקראינים פיתחו לאחרונה טילים בעלי טווח של מאות קילומטרים, ולפי הדיווחים, המדינה אף החלה לייצר גרסאות חדשות של טילים מתוצרתה, כולל גרסה ארוכת טווח של טיל השיוט "נפטון".
לצד ההתפתחות בתעשיית הנשק, אוקראינה נותרת תלויה בנשק המערבי בתחומים קריטיים, כגון מערכות הגנה אוויריות מתקדמות. מערכות הפטריוט האמריקאיות, שנחשבות למענה היעיל ביותר נגד התקפות רוסיות, נמצאות תחת סיכון בשל עצירת הסיוע מארה"ב. מצב זה מעורר דאגה בקרב מקבלי ההחלטות בקייב, שכן ללא אספקה סדירה של טילים למערכות אלו, עלולה המדינה למצוא את עצמה חשופה יותר למתקפות עתידיות.
בעוד התעשייה הביטחונית האוקראינית משגשגת תחת צורכי המלחמה, הכלכלה האזרחית ממשיכה לספוג מכות קשות. משאבים כלכליים מועברים לתעשיית הנשק, כוח העבודה מוסב לתחום הביטחוני, וענפים חיוניים כגון חקלאות, תעשייה ושירותים חווים קיפאון מתמשך. לנוכח המגמות הללו, נראה כי אוקראינה מתקדמת לעבר כלכלה מוכוונת מלחמה, שבה כל היבט בפעילות הכלכלית מגויס למאבק הצבאי, גם במחיר של פגיעה בשיקום ארוך הטווח של המדינה.
