סגן אלוף במילואים עמית יגור בכיר במודיעין זרוע הים, ולשעבר סגן ראש הזירה הפלשתינית שוחח היום (שלישי) עם עידו טאובר ב'יומן הצהריים' אודות הזירות בסוריה ובעזה ועל הצעדים שישראל עושה על מנת ללחוץ על חמאס לשחרר את החטופים ולייצב את המצב בגזרה הצפונית.
"כשאני מסתכל על הסוגייה העזתית אנחנו נמצאים כרגע באיזשהו שלב ביניים. העניין המרכזי הוא שאנחנו רוצים למצות את נושא שחרור החטופים ככל האפשר", אמר יגור וציין את הצעדים שישראל עושה בנידון: "כרגע יש כל מיני שלבים של משא ומתן שנערכים ברקע, שאנחנו לא באמת מכירים את העובדות לגביהם".
לדבריו, חלק מהלחץ נעשה באמצעות המגעים שארה"ב ניהלה עם חמאס בנוגע למתווה וויטקוף: "בוא נאמר שיש איזשהו רצון לשחרר עשרה חטופים חיים בתמורה להכנסת סיוע הומניטרי מחדש ושחרור של כמה מאות אסירים". יגור ציין כי מתווה זה מהווה שלב ביניים נוכחי במלחמה מול חמאס.
הוא הוסיף כי מנופי הלחץ שישראל מפעילה על חמאס יכולים לסייע במשא ומתן: "המנופים שיש בידיים שלנו, הם הסיוע ההומניטרי שכרגע פחות נכנס לרצועה, אבל יוגדל, ונושא התשתיות שאותו חמאס מחויב לספק לציבור שלו מתוקף היותו השליט". לטענתו, ניתוק החשמל והמים מהווה מנוף לחץ משמעותי.

יגור טען כי ברמה האסטרטגית – יש להסתכל באופן רחב יותר. "צריך רגע לנסות להבין מה בעצם מפריע לחמאס. אפשר לומר שהוא לא מוטרד מעצירת הסיוע ההומניטרי. יש לו כנראה מספיק מלאי במחסנים, שאמור להחזיק כמה חודשים. בניגוד למה שאנחנו חושבים, הדבר שבאמת מפריע לו זה דווקא תוכנית ההגירה מרצון, שמפריעה לו בכלל בהיבט של הרעיון הלאומי הפלשתיני", אמר יגור. לדבריו, "הוא הופך בבת אחת ממגן העניין הפלשתיני לפוגע בו ולכן לדעתי זה המנוף המרכזי מבחינה אסטרטגית".
עוד הוסיף כי ברגע שהתוכנית תתקדם, נראה שינויים בעמדות של חמאס: "ברגע שהתוכנית תהיה ישימה, שנייה לפני הוצאתה לפועל או ממש עם הוצאתה לפועל, אני חושב שאנחנו נראה את הלחץ של חמאס מאוד מאוד גובר ואת ההסכמה שלו לכל מיני דברים שהוא לא היה מסכים להם בדרך אחרת.

"אני חושב שחמאס עושה הצגה גדולה אותה ראינו ב"טקסים השונים" של שחרור החטופים. חמאס יודע שכרגע הוא השליט ברצועה והאוכלוסייה מגיעה אליו עם דרישות בסיסיות של חיים ברצועה. הוא חייב לדאוג לאוכלוסייה, זה מקור הלגיטימציה שלו ולכן לדעתי חמאס יותר לחוץ".
יגור התייחס למצב בזירה הסורית, שלדבריו הוא מורכב: "הורדנו ציר אחד או לפחות פגענו בו בצורה מאוד משמעותית, שזה הציר האיראני השיעי, ויש חשד או סיכוי יותר מסביר שיעלה ציר אחר של הסונים הקיצוניים יותר, מבית האחים המוסלמים. טורקיה מאוד רוצה שסוריה החדשה תהפוך להיות מדינת חסות.

"זה צריך להטריד מאוד את ישראל. הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה טורקיה יושבת על הגבול שלנו עם הכוחות שלה", טען. הוא ציין בנוסף לכך כי הדבר יגביל את חופש הפעולה של ישראל או יהרוס אותו לגמרי. אולם, הוא סבור כי ישראל אינה צריכה לעסוק בבעיות הפנימיות במשטר הסורי.
לדבריו, ישראל צריכה לפעול בצורה הסברתית ברחבי העולם: "אנחנו צריכים לתת הד למי זה משטר ג'ולאני, זאת אומרת התמונות שכל העולם מעדיף לא להראות בימים אלה, שהם לא פחות מרצח עם". עמית ציין כי העולם מתעלם מהתמונות בסוריה בניגוד להדהוד השקרים לגבי מה שקרה בישראל.

"ברגע שג'ולאני עלה על חליפה, יש גורמים באירופה שמעדיפים לדבוק בתפיסת המציאות ולא במציאות עצמה. תפיסת המציאות זה מה שנקרא "wishful thinking", שאם הבן אדם הוא בחליפה אז הוא מדבר רציונלית ואפשר לדבר איתו בשפה של אינטרסים", אמר יגור.
הוא הסביר את הרקע הגלובלי לעניין ואת האופן שבו הקדנציה של הממשל הקודם בארה"ב טעה בנוגע למצב הסורי: "מה שאנחנו ראינו בשבוע האחרון זה שהכורדים שנתמכו על ידי ארצות הברית, החליטו בסופו של דבר לעשות מעשה ולקום ולחתום על איזשהו הסכם שלום עם משטר ג'ולאני.

"ההתמקדות שלנו צריכה להיות ביצירת רצועת ביטחון עמוקה יותר להגנה על הגבול שלנו, ובהצגת פניו האמיתיות של אל ג'ולאני, זה לפחות כרגע כשהמטרה היא למנוע מטורקיה מסוריה להפוך להיות טורקיה ב' או ארדואניסטן".
