לא שווה את זה: מה באמת קורה כשמשחקים בנפצים?

פורים, החג הצבעוני והשמח שמלווה בתחפושות והפתעות, הפך בעשור האחרון לזירת סכנה של ממש. נפצים, חזיזים וזיקוקים שנמכרים באופן בלתי חוקי גורמים מדי שנה לפציעות חמורות, כולל כוויות, קטיעות איברים ואפילו פגיעות עיניים ושמיעה בלתי הפיכות.

"עשרות קריאות חירום בכל שנה"

יוני רוטנברג, מנהל מרחב שפלה באיחוד הצלה, מספר כי צוותי ההצלה מטפלים בעשרות רבות של קריאות חירום הקשורות לנפצים מדי שנה בתקופת פורים. "עיקר הפציעות הן סביב פציעות הדף ופיצוץ. פציעות אלו גורמות לכוויות וחבלות גפיים וגוף. לעיתים עד קטיעה של איברים", הוא מסביר. "כמו כן אנו פוגשים מקרים של נזקים בשמיעה ובראיה כתוצאה מפיצוץ קרוב", הדגיש.

7+

מצדו השני של המתרס עומד רנ"ג אורן בירנבאום, קצין תיאום בינלאומי של מחלקת החבלה במשטרה וחבלן ותיק עם 32 שנות ניסיון. "העבודה של החבלן בשטח בכל הקשור לנפצים מתחלקת לכמה חלקים", הוא מסביר. "קודם כל, יש את התגובה לאירועים. כאשר יש תאונות שמערבות זיקוקים או נפצים, בעיקר בתקופת פורים, החבלן הוא הראשון שמגיע לשטח יחד עם השוטר סיור ונותן את המענה המבצעי".

"כמות קטנה יחסית – נזק משמעותי"

ד"ר ניר סמואל, מומחה לטראומה ורפואה דחופה ורופא בכיר במחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר לרפואת ילדים, מזהיר מפני הסכנה של נפצים בקרב ילדים ונוער. "הפציעות שאנחנו רואים הכי הרבה במחלקה לרפואה דחופה בפורים הן בעיקר פציעות כף יד, פנים ועיניים – איברים מאוד פגיעים," הוא מדגיש.

"גם כמות קטנה יחסית של חומר בעירה או חומר נפץ, כמו זה שנמצא בנפצים, עלולה לגרום לנזק משמעותי", מסביר ד"ר סמואל. "ראינו זאת גם בהקשרים אחרים, למשל עם מחבלי חיזבאללה – כמות קטנה של חומר נפץ בכף היד או ליד הפנים יכולה לגרום לפציעות חמורות. זה בהחלט לא מה שאנחנו מאחלים לילדים שלנו".

7+

הנפצים המסוכנים במיוחד

שלושת אנשי החירום הדגישו כי גם הצעצועים שנראים תמימים יכולים להפוך למסוכנים במיוחד. "חזיזים ונפצים גדולים עלולים לייצר נזק משמעותי יותר כיוון שיש בהם כמות גדולה יותר של אבק שריפה וחומר נפץ", מסביר רוטנברג. גם משחקים שנחשבים לפחות מסוכנים כמו פיקות או שומים עלולים להוות מקור סכנה משמעותי כאשר הם נמצאים בכיס המכנס וכתוצאה מסיבה לא ידועה מתלקחים לפתע.

החבלן בירנבאום מספר: "היה לנו מקרה שבו ילדים אספו כמות גדולה של פיקות, חיברו אותן יחד, וכך יצרו נפץ מסוכן יותר". הוא מציין בנוסף כי לכל חומר נפץ יש שם מסחרי משלו חלקם מוכרים כמו "נפצי רמדאן" ו"נפצי טייגר", שמגיעים באריזות צבעוניות ומושכות עין – תכונה שמגבירה את המשיכה שלהם בעיני ילדים אך מתעלמת מהסכנה.

טיפול ראשוני וטעויות נפוצות

במקרה שחס וחלילה נתקלתם בילד שנפגע מנפץ, רוטנברג מדגיש את חשיבות קור הרוח: "כבכל מקרה חירום הדגש הראשוני והחשוב ביותר הוא שמירה על קור רוח והצמדות לפרוטוקול טיפול מסודר. גם אנשים ללא הכשרה רפואית יכולים לטפל לפי עקרון פשוט של כמה שלבים".

חובש "איחוד הצלה" מפרט את שלבי הטיפול הראשוני: "שמירה על בטיחות שלנו. הזעקת עזרה תוך דגש על המיקום המדויק שלכם ומתן תשובות לשאלות המוקדן. עצירת דימומים פורצים על ידי לחץ ישיר או חסימת עורקים במידה ולחץ ישיר לא עוזר. במקרה של כוויות יש לשטוף במים זורמים עד להגעת עזרה. לא לחבוש כוויות לבד בשום אופן".

7+

אחת הטעויות הנפוצות, לדבריו, היא זלזול בחומרת הפגיעה: "לעיתים קרובות אנשים נוטים לזלזל בחומרת הפגיעה ולא ניגשים לקבלת טיפול. יש לזכור כי כוויה מדרגה 2 אשר לא מטופלת עלולה להזדהם ולהפוך לבעיה חמורה המצריכה טיפול אנטיביוטי ולעיתים אף חמור מכך."

סיפורים מהשטח: הפנים האמיתיות של פגיעות נפצים

המומחים שיתפו אירועים חריגים שחוו במהלך עבודתם, המדגימים את הסכנה האמיתית הטמונה בנפצים.

"לפני מספר שנים בליל פורים נקראנו עם אמבולנס של איחוד הצלה לטיפול בנערה בת 16 אשר נזרק לעברה חזיז", משחזר רוטנברג. "החזיז התפוצץ בסמוך לאוזנה דבר שגרם לחיתוך של הסחוס העליון באוזן ולעיוות קבוע במקום. מעבר לנזק בשמיעה היא גם נדרשה לסדרת ניתוחים פלסטיים מורכבים בכדי לשחזר את סחוסי האוזן שלה".

ד"ר סמואל משתף: "אחד המקרים האחרונים היה ילד שלקח נפץ, ואולי אפילו שניים, החזיק אותם בכף ידו והם התפוצצו. זה גרם לפגיעות קשות מאוד, שמשפיעות על תפקוד כף היד ודורשות טיפולים רפואיים רבים, כולל ניתוחים מורכבים. פציעות מסוג זה מביאות איתן סבל ועוגמת נפש עצומה, הן לילד והן למשפחתו – גם פיזית וגם נפשית".

7+

בירנבאום משתף גם הוא ומדגיש כי "האירועים הקשים ביותר הם אלה שבהם ילדים נפגעים. הנפצים מאוד מסוכנים ורגישים, והנזק שהם גורמים עלול להיות חמור – מכוויות קשות שדורשות טיפולים ארוכים ועד קטיעת איברים. נתקלתי בילדים שאיבדו אצבעות או שנפגעו בפנים בצורה קשה".

מה קורה בבתי החולים?

"גם אצלנו בשניידר, כמו במחלקות לרפואה דחופה אחרות, בכל פורים יש מספר ילדים שמגיעים לטיפול רפואי בעקבות פציעות מנפצים", מספר ד"ר סמואל. "אין נתונים מדויקים, אך המספרים יציבים בשנים האחרונות. חלק מהילדים יוצאים, מה שנקרא, 'בנס' – אבל גם נס כזה עלול להיות כרוך בטראומה נפשית. אחרים נזקקים לטיפולים מתקדמים כדי לשקם עין או כף יד".

תגבור כוחות לקראת החג

לקראת חג הפורים וכל הנלווה לו, המשטרה נערכת בהתאם פרוסה וערוכה לכל תרחיש, במיוחד כשפורים יוצא יחד עם חודש הרמדאן. "חבלני המשטרה פרוסים 24/7, ממטולה עד אילת", מסביר בירנבאום. במקביל לפעילות בשטח, מתבצעות פעולות יזומות של המשטרה יחד עם משרד הכלכלה לאיתור עסקים המוכרים נפצים באופן בלתי חוקי.

7+

"אין מישהו שחסין בפני פציעה"

"האחריות ההורית היא קריטית", מדגיש החבלן בירנבאום. "למרות האזהרות שאנו מפרסמים, חשוב שההורים יבינו שהנפצים עלולים לגרום לפציעות קשות מאוד – פגיעות עיניים, כוויות, קטיעות איברים. האחריות היא שלהם למנוע מהילדים לשחק בזה".

חובש איחוד הצלה מוסיף: "אני קורא מכאן לכל אחד ואחת, הימנעו ממכירת צעצועים מסוכנים כאלו. אתם לא יודעים באיזו צורה המכירה הזו תחזור אליכם בסוף. אין מישהו שחסין בפני פציעה".

7+

יוני רוטנברג מזכיר גם את ההשפעה הנפשית במיוחד בתקופה הביטחונית הלא פשוטה בה אנו חיים: "מעבר לפציעות הפיזיות העלולות להתרחש, רעש הפיצוצים מהווה טריגר להפעלת מנגנון חרדה אצל נפגעי פוסט טראומה. בעיקר בתקופה צריך לשים לב לסובבים אותנו ולהימנע לחלוטין משימוש בקולות נפץ כלשהם".

ד"ר סמואל פונה ישירות לילדים ובני הנוער: "אני מבין את המשיכה לדבר הזה, זה נראה כיף – אבל זה מאוד מאוד מסוכן, ועדיף שלא." החבלן המשטרתי מוסיף: "המחיר של המשחק הזה יכול להיות כבד מאוד. הפציעות קשות, ההחלמה ארוכה, וזה פשוט לא שווה את זה. אני אומר את זה לא כחבלן – אלא כאבא".

7+

בכל שנה נפגעים ילדים, בני נוער ומבוגרים משימוש חסר אחריות בנפצים וזיקוקים. החובש, הרופא והחבלן המשטרתי מסכימים על דבר אחד: אין דרך "בטוחה" לשחק בנפצים – הדרך היחידה להימנע מפציעה היא לא להשתמש בהם כלל. אז לפני שאתם קונים "רק אחד קטן" או נותנים לילדים "רק לנסות", תזכרו – הנזק עלול להיות בלתי הפיך.