המעורבות הבינלאומית של מדינות וקרנות זרות במלחמה בעזה היא תופעה ייחודית שאיתה מתמודדת מדינת ישראל. מדינות זרות וגופים בינלאומיים מזרימים סכומי עתק לארגוני שמאל ולארגונים פלסטינים. הכסף הזה מתורגם לפעילות אנטי ישראלית, לעתירות משפטיות לבג"ץ, ללחץ בינלאומי שמטרתו להביא לבידודה של ישראל.
דוגמא מובהקת כיצד ארגוני שמאל קיצוני משנים ומעצבים את המציאות מחדש הוא בג"ץ הפרמיטר. בשנת 2018 חמישה ארגוני זכויות אדם ישראלים עתרו לבג"ץ נגד מדיניות האש של צה"ל על גבול ברצועת עזה. מדובר בארגונים: המוקד להגנת הפרט, גישה, האגודה לזכויות האזרח, עדאלה וארגון עזתי נוסף, מרכז אלמיזאן לזכויות אדם. זכרו את השם של הארגון העזתי אלמיזאן כי עוד נשוב אליו.
2+הבג"ץ הזה גרם לצה"ל לשנות את הוראות הפתיחה באש סמוך לרצועת עזה, מה שאפשר לחמאס ליצור את הונאת ההפגנות ובחסותן להכין את הקרקע למתקפה בשבעה באוקטובר. שימו לב, לשני ארגונים מתוך בג"ץ הפרימטר: המוקד להגנת הפרט וארגון גישה. שני ארגונים עם תקציבים של מיליונים שרובו ככולו מגיע ממדינות וקרנות זרות.
במהלך המלחמה הפציצו שני הארגונים הללו את בג"ץ בעתירות שונות: בג"ץ שעסק בתנאי מחבלי הנוחב'ה, עתירה לספק לאסירים הביטחוניים מזון איכותי, עתירה לספק לעזה סיוע הומניטרי, עתירה לאפשר פינוי חולים ופצועים מרצועת עזה לישראל וליהודה ושומרון ועתירה לאפשר לנציגי הצלב האדום לבקר אסירים ביטחוניים.
מדובר בפעילות שיטתית ממוקדת שבסופה, מופעל על ישראל לחץ בינלאומי שכובל את ידיה של ישראל מלהילחם בטרור של חמאס. כיצד יודעים אותם ארגונים מה קורה בעזה? ובכן הם מסתמכים על עזתים וארגונים עזתים. זוכרים את ההפגנות מ-2018 ואת בג"ץ הפרימטר? הנציג העזתי של ארגון גישה הסביר שמדובר ב"הפגנות של שלום".
2+אבל במלחמה הנוכחית בולטת במיוחד הפעילות המשותפת בין ארגוני שמאל כמו גישה והמוקד לארגון העזתי, אל מיזאן. בדו"ח של הארגון העזתי, נכתב כי הם שלחו בקשות של חמישים וארבעה תושבים עזתים להיכנס לתוך ישראל והן העבירו אותן לארגון גישה שהצליח לטפל בשלושים ושניים מקרים.
בדו"ח של ארגון אל מיזאן נכתב כי הארגונים גישה והמוקד עובדים בשיתוף פעולה. אלא שהשותף העזתי של ארגוני השמאל הישראלים, לא מסתיר את החיבור שלו לחמאס ולארגוני טרור נוספים. ארגון אל מיזאן היה חלק מאותם "ארגוני זכויות אדם" עזתים שהצדיקו את התקיפה הנפשעת של ארגון חמאס.
2+מנכ"ל ארגון אל מיזאן צולם בשנת 2017 באותו שולחן ביחד עם רב המרצחים, יחיא סינוואר בכנס שמטרתו לאחד את הפלגים הפלסטיניים. ראש מועצת המנהלים של אל-מיזאן, כמאל אל-שרעפי, צולם ביחד עם פעילים מארגון הטרור של החזית העממית. גם בארגון השמאל מודים כי מקורות המידע שלהם למתחולל בעזה הוא אוכלוסיית האויב.
השאלות חייבות להישאל: מה לארגוני זכויות אדם בעזה וליחיא סינוואר? ומדוע ארגוני זכויות אדם ישראלים משתפים פעולה עם ארגונים עזתים שחיים בשלום עם אנשי טרור ומצדיקים את מתקפת חמאס ב-7 לאוקטובר? וכל זאת במימון של תקציבי עתק ממקורות זרים?
אלו שאלות שקשה למצוא להן תשובות בקרב ארגוני הזכויות למיניהם. בין היתר, משום שאת הדין וחשבון הם לא צריכים לתת לציבור הישראלי, אלא למי שבלעדיהם אין להם זכות קיום ואלו המדינות והקרנות הזרות המממנות אותם.
