בחורבותיה של הרקולנאום, עיר רומית עתיקה בחוף המערבי של איטליה, גילו חוקרים תגלית יוצאת דופן: מוח אנושי שהפך לזכוכית. מדובר בממצא מרהיב, שכן זהו המקרה המתועד הראשון שבו מוח נשמר בצורה כה משונה. השרידים נמצאו בתוך גולגולת בת 2,000 שנה, של אדם בחומר "דמוי אבן אובסידיאן" בעל מראה שחור ומבריק, כך פורסם היום (ראשון) בנשיונל ג'יאוגרפיק.
החוקרים טוענים כי ענן אפר חם במיוחד, שנשפך על העיר במהלך ההתפרצות הוולקנית הקטלנית של הר וזוב בשנת 79 לספירה, יכול היה לספק את התנאים ליצירת הזכוכית. "ענן האפר הזה אפשר את התנאים שיכולים באופן תיאורטי להפוך את המוח לזכוכית באמצעות תהליך שנקרא ויטריפיקציה".
2+במחקר חדש שפורסם ב-Scientific Reports, מחברי המחקר גורסים כי "זכוכית יכולה להיווצר רק כאשר הנוזל בתוך חומר נתון מתקרר מהר מספיק כדי לדלג על הליך ההתגבשות". לדבריהם, אם הענן הגיע לטמפרטורה של לפחות 950 מעלות צלזיוס, החומר היה יכול להתמצק לכדי זכוכית ברגע שהאוויר סביבו התקרר במהירות.
למרות הדיון המרתק, קיימות דעות אחרות המפקפקות בהסברים המדעיים הללו. "כיצד ניתן לחמם רקמה ביולוגית רכה מעל מבלי לעבור נזק בלתי הפיך?" שאל ג'ון מאורו, מדען חומרים באוניברסיטת פנסילבניה סטייט. "הטענה להשגת מצב שימור מושלם שגויה בבירור בגלל הנזק הבלתי הפיך הזה, שמוביל בהכרח לשינויים גדולים במבנה המיקרו".
2+בנוסף, הצוות שפרסם את המחקר מצא, בעזרת טכנולוגיית מיקרוסקופיה מתקדמת, "מבנים זעירים דמויי נוירונים בתוך החומר הזגוגי". החוקרים אף מציינים כי "הם לא האמינו שאפשר לשמר מבנים עדינים כאלה ב'צורה זכוכיתית'". על כך הוסיפה אלסנדרה פנסה, וולקנולוגית מאוניברסיטת רומא: "מדהים לראות שהמבנים העצביים המיקרוסקופיים של מוח עתיק השתמרו".
עם זאת, יש המפקפקים בממצאים אלו, במיוחד בשל חלבונים שהתגלו ב-2020 שמצביעים על כך ששרידי הזכוכית היו פעם רקמת מוח. "חלבונים בדרך כלל מתפרקים בטמפרטורות נמוכות בהרבה מענן האפר המשוער", אמרה אלכסנדרה מורטון-הייוורד, אנתרופולוגית משפטית מאוניברסיטת אוקספורד.
