יותר מ-4,000 בני אדם נהרגו בטבח שביצעו הג'יהאדיסטים בסוריה, בהם גם נוצרים, כך על פי דיווח שמתפרסם הלילה (ראשון) ברשת "פוקס ניוז" האמריקנית. על פי הדיווחים שמגיעים מהשטח, המחבלים נכנסים לכפרים, מוציאים להורג משפחות שלמות, שורפים בתי תפילה, ומחסלים באכזריות כל מי שנתפס כמתנגד לשלטונם.
מרכז המעקב הסורי לזכויות אדם מסר כי יותר מ-340 עלאווים נהרגו בתוך יומיים בלבד, אך לפי עדויות של גורמים מהקהילה העלאווית באירופה, המספר גבוה בהרבה, ומדובר באלפים. לפי עדות של אישה עלאווית שנמלטה מאזור מישור אל-ע'אב היא מספרת כי המיליציות מכנות את העלאווים "חזירים" וטוענות כי "יש לחסל את הילדים לפני הקשישים". לדבריה, חמושים פרצו לביתה ביום חמישי האחרון, איימו עליה בנשק, בזזו את רכושה, ושדדו כסף גם מהשכנים.
3+האירועים האחרונים מממשים את האזהרה שנשמעה כבר לפני חודשים על ידי מנהלת המודיעין הלאומי של ארה"ב, טולסי גבארד, שהתריעה מפני השתלטות טרוריסטית על סוריה. בדיון בסנאט אמרה כי "אין לי אהבה לאסד או לרודן כלשהו, אני פשוט שונאת את אל-קאעידה. אני שונאת שהמנהיגים שלנו מתפנקים עם קיצונים איסלאמיסטים וקוראים להם 'מורדים'. ג'יהאדיסטים שרקדו ברחובות ב-11 בספטמבר, ושהיו אחראים להרג של חיילים אמריקאים רבים".
בעוד שהקהילה הבינלאומית שותקת, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שמגיבות באופן חד משמעי. שר הביטחון ישראל כץ תקף את שלטונו של אבו מוחמד אל-ג'ולאני, ושם קץ לניסיונותיו להציג חזות מתונה. לדבריו, "הוא הסיר את המסכה וחשף את פניו האמיתיות: מחבל ג'יהאד מבית הספר של אל-קאעידה שמבצע מעשי זוועה נגד אזרחים". כץ הדגיש כי ישראל תפעל כדי להבטיח שדרום סוריה תישאר מפורזת וכי האוכלוסייה הדרוזית תזכה להגנה.
3+מקורות עלאווים באירופה פנו בקריאה נואשת לעזרה, ואמרו כי המיליציות האסלאמיסטיות "רוצות להרוג את כולנו". בקהילה מבקשים מישראל לפעול למענם, כפי שהיא פועלת להגן על הדרוזים בסוריה.
למרות הזוועות, א-שרעא ממשיך לשדר מסרים מתונים לכאורה. בנאום שהוקלט מראש, טען כי "כוחות הממשלה ירדפו אחרי שרידי המשטר הישן ויביאו אותם לבית משפט הוגן", אך בפועל, מתנהל טבח המוני ברחבי המדינה, וכל מי שקשור למשטר הקודם או שאינו משתייך לאסלאם הסוני הקיצוני – מוצא את מותו.
3+
3+בינתיים, העולם המערבי מגלה אוזלת יד. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרס נפגש עם א-שרעא רק יומיים לפני פרוץ הטבח, ומאז שמר על שתיקה רועמת. מנהיגי אירופה וגורמים מממשל ביידן לשעבר נמנעו מלקחת עמדה ברורה, בעוד מדינות כמו ערב הסעודית וטורקיה העניקו תמיכה לשלטון החדש, מתוך תקווה כי יביא ל"יציבות" באזור.
