מגי טביבי היא לא רק מגישת החדשות המרכזית של ערוץ 14 – היא קול בולט ומשפיע בשיח התקשורתי בישראל. בגיל 30 בלבד, היא עומדת בחזית העשייה העיתונאית בתקופה דרמטית, שבה החדשות מתחלפות במהירות מסחררת והמציאות הישראלית מטלטלת ללא הרף.
בריאיון מיוחד לרגל יום האישה הבינלאומי, טביבי שיתפה בפתיחות על תחושת השליחות שמניעה אותה, על המקום של נשים בתקשורת ובחברה הישראלית והעלתה ביקורת על חוסר הייצוג הנשי במוקדי קבלת ההחלטות, בתקשורת ובפוליטיקה.
4+כמי שנמצאת בחזית התקשורת הישראלית ומשפיעה על השיח הציבורי מדי יום, איך זה להיות בעמדה כזו?
"תחושת שליחות. אנחנו נמצאים בשנה אולי הכי קשה שידעה המדינה, לכן היכולת להיות חלק משינוי השיח בחברה הישראלית ועיצוב התודעה מחדש, היא משמעותית מאוד".
מהו הרגע שבו הרגשת שאת במקום הנכון ועושה שינוי אמיתי?
"כשנערות ונשים צעירות מבקשות להתחקות אחר הדרך וחולמות להפוך למגישת חדשות. זה הרגע שבו הבנתי שאם זו השאיפה שלהן, עשיתי את שלי".
האם את מרגישה שהתקשורת הישראלית עדיין מתנהלת בתוך תקרת זכוכית עבור נשים, או שהמציאות השתנתה?
"בציון יום האישה הבינלאומי לשנת 2025 משתקפת לה עדיין מציאות עגומה. למרות התקדמות בשיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה, פערי השכר בין נשים לגברים עדיין נמשכים".
4+"ייצוג הנשים בתפקידים בכירים במשק הישראלי נמוך, כמו כן גם המספרים לעניין ייצוג הולם בפוליטיקה בישראל מדברים בעד עצמם, יש רק חמש שרות מתוך 34 חברי ממשלה – שזה פחות מ-15% ו-2 נשים מנכ"ליות במשרדי הממשלה, שהן 5% מכל סך המינויים".
"לדעתי, דרוש קידום של ייצוג שוויוני יותר של נשים גם בשיח התקשורתי בישראל. ייצוג החֶסֶר לנשים בתוכניות חדשות ואקטואליה בולט ברדיו וקיים גם בשידורי הטלוויזיה".
4+"התקשורת המשודרת ממשיכה להעדיף גברים פי 2 ויותר מאשר נשים. תקרת הזכוכית קיימת, אך ניתנת לניפוץ. יש שורה של מגישות שמוכיחות זאת כל פעם מחדש".
איזו דמות נשית מעוררת בך השראה, ומדוע? האם יש מישהי שהשפיעה על דרכך המקצועית או האישית?
"אמא שלי. הייתה ועודנה הכתר על הראש. ההקרבה שלה לאורך השנים למעני ולמען אחי היא שיעור באהבה ובמסירות אין קץ".
4+אם היית יכולה לתת עצה אחת לנשים שחולמות להיכנס לעולם התקשורת ולהיות בעמדת השפעה, מה היית אומרת להן?
"לעולם לא להפסיק לחלום. תמיד יש מי שיאמרו שאת פחות טובה, או פחות מוכשרת. אם תלמדי להקשיב לעצמך בלבד, תגלי מהר מאוד שמדובר רק ברעשי רקע. הם לעולם היו ויהיו שם. הגדולה היא ללמוד להתעלות מעליהם ולהמשיך להאמין בעצמך ובשם יתברך, תוך עבודה קשה. כל היתר יגיע".
