יותר מ-600 תלונות של אנשי מילואים על אפליה ופיטורים במקום העבודה הוגשו למשרד הכלכלה במהלך שנת 2024, טל גולדמן, חיילת במילואים סיפרה היום (חמישי) בריאיון לתוכנית ישראל הבוקר עם טל מאיר כי פוטרה מעבודתה בעקבות שירותה הממושך במילואים מאז ה-7 באוקטובר, ותיארה כיצד המעסיק שלה הבהיר לה באופן חד-משמעי שהפיטורים נובעים מהיעדרותה בשל שירות המילואים.
גולדמן, ששירתה 493 ימי מילואים בתפקיד מודיעיני בחטיבות לוחמות, סיפרה כי פוטרה מיד עם חזרתה לעבודה: "המנהל שלי לקח אותי למשרד, ביקש להשאיר את הטלפון בחוץ, ואז אמר לי: 'אני צריך לתת לך 60 ימים לפי החוק וזה מה שתקבלי'. הוא לא החזיר אותי לתפקיד שלי והבהיר לי מראש שבעוד 60 יום אני מפוטרת".

לדבריה, המעסיק הצדיק את ההחלטה בכך שהוא "לא יכול לחכות שנה וחצי למילואימניקים". המגישה טל מאיר זעמה על התופעה המדאיגה שהציפה החיילת ואמרה: "בסוף, הגנת גם עליו, על מי שמספק לך את מקום העבודה, והוא פשוט בכפיות טובה מוחלטת אומר לך שאת לא ממשיכה בתפקיד", הוסיפה המגישה.
תומר וינר רסן במילואים מארגון "מגן הדור" ציין כי מדובר בתופעה רחבה: "אנחנו מקבלים מאות פניות מאנשים שמפוטרים, משונמכים בתפקיד או שלא מצליחים למצוא עבודה חדשה". לדבריו, גם מועמדים שמנסים להיכנס לשוק העבודה לאחר סיום לימודיהם נתקלים בסירוב. "שואלים אותם מתי הצו הבא שלהם – שזו שאלה שאסור לשאול – ובפועל זה מרתיע את המעסיקים".

וינר הדגיש כי אחת הבעיות המרכזיות היא שהחוק לא עודכן בהתאם למציאות החדשה. "האריכו את התקופה שבה אסור לפטר מילואימניק מ-30 יום ל-60 יום, אבל זה לא באמת נותן פתרון. מעסיקים פשוט מנצלים את זה ואומרים: 'יש לכם 60 יום ואז תלכו לחתום פיטורים בלשכה".
הנתונים שהוצגו בכנסת
לפי דו"ח נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, 62% מהפניות שהתקבלו בשנת 2024 עסקו ישירות בהשלכות מלחמת חרבות ברזל. 49% מכלל הפניות (634 פניות) עסקו באפליה עקב שירות מילואים, בעוד 13% (169 פניות) נגעו לאפליה של בני ובנות זוג של משרתי/ות מילואים.
בפילוח מגדרי של הפניות:
- 29% (162 פניות) מהנשים שפנו לנציבות היו בנות זוג של משרתי מילואים, שדיווחו על אפליה בשל היעדרותם של בני זוגן מהבית.
- 19% (106 פניות) היו של נשים ששירתו בעצמן במילואים וטענו כי נפגעו בשל כך במקום העבודה.
- 74% (528 פניות) מהגברים שפנו היו משרתי מילואים שחוו אפליה בשל שירותם.
- 1% בלבד (7 פניות) היו של בני זוג של נשים משרתות מילואים, נתון נמוך בהרבה ביחס לפניות של בנות זוג של משרתי מילואים.

פגיעה גם בבני ובנות הזוג
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כ-98,000 בני ובנות זוג של משרתי מילואים מושפעים מהמצב, כאשר 97% מהם נשים. כ-17,200 מהם רשומים כעצמאים, מה שמקשה עליהם לקבל פיצויים במקרה של ירידה בהכנסות עקב שירות המילואים של בני הזוג.
למרות הפיטורים, גולדמן הבהירה כי אינה מתחרטת: "גם ב-7 באוקטובר, כשקראו לי, לא היססתי. הייתי עושה את אותה בחירה שוב, עוד אלף פעמים. אין לנו מדינה אחרת".

לדבריה, האחריות מוטלת גם על המדינה, שמחויבת לעגן את זכויות אנשי המילואים בחוק: "צריך לקחת את כל חוקי המילואימניקים שהיו נכונים ל-6 באוקטובר ולבחון כל סעיף מחדש – מה זה אומר להיות מועסק, לקבל פיצוי, להיעדר ממקום העבודה ולהיות מילואימניק במדינת ישראל".
לטענת וינר, כדי להילחם בתופעה יש לפצות גם את המעסיקים: "הם סופגים את ההפסדים לבדם, ולכן הפתרון חייב להיות כולל. אם היו מפצים אותם כראוי, אולי הם לא היו ממהרים לפטר מילואימניקים".

