תשמעו סיפור בלתי נתפס על מה שקרה היום במדינת ישראל: השופט מנחם מזרחי הוציא החלטה שאין לראש ממשלת ישראל סרטן. למה? כי שופט השלום ברמלה, עיין בתיק הרפואי שלו.
תעצרו שנייה. תעצרו. זה נראה לכם נורמלי?! תגידו, מה, זה משחק?! מחר בבוקר מישהו מחליט להעליל עליכם שאתם לא יציבים נפשית – מה אז? אתם צריכים לרוץ לפסיכיאטר כי ככה המעליל החליט?! כי איזו רכילות מטופשת התחילה להתגלגל ברשתות?!

וזה לא נגמר בזה. זה חלק ממחלה ממאירה, מגרורות שמתפשטות אחת אחרי השנייה. עורך הדין גונן בן יצחק, כן זה שמייצג את אנשי מחאת קפלן מפעם לפעם, הפיץ לכולם שנתניהו חולה במחלה סופנית. בלי לבדוק, בלי לגלות אחריות, פשוט לזרוק רעל לאוויר ולראות איך זה מתפשט.
אורי משגב מעיתון הארץ, הוא כבר התחיל לרמוז ולהפעיל את תעשיית הקונספירציות. ואז הגיע בן כספית – ומצא איזה "גורם עלום" שטוען שראש הממשלה לא כשיר. ברור, כי כשאין עובדות, תמיד אפשר להמציא מישהו שאמר.
זה מתווסף לאינספור סיפורים מומצאים: סיפור ה"ג'קוזי" בווילה בקיסריה, סיפור "המסמכים הגנוזים" שלא היו ולא נבראו ואחר כך – "הסחיטה של הקצין". כל אלה נפתחו בכותרות גדולות וכאשר התבררו כהמצאה פשוט נעלמו בלי שום חרטה.

ככה זה עובד. לוקחים רסיס מידע, מחברים לדמיון, מתבלים באינטרסים – והופ! יש לנו "פרשייה". וזה מתפשט. זה חודר. זה מחלחל לתודעה. זה צומח כמו גידול ממאיר ברשתות החברתיות, בתקשורת, בשיח הציבורי, והפעם, בגלל העלילה הזו יושב בכספת בית המשפט תיק רפואי של ראש ממשלה.
אבל היום, היום השופט מזרחי עשה הקרנה. כן, הקרנה. בדיוק כמו בטיפול נגד סרטן. כי זה מה שזה – מחלה. והבעיה היא שזה רק שלב אחד בטיפול. זה עוד לא ריפוי. הדרך עוד ארוכה. הגידול עוד שם. הסרטן התפשט. ואם לא נמצא לזה תרופה – אנחנו נישאר עם תקשורת חולה, מסוכנת, שאוכלת אותנו מבפנים.
שתהיה לנו רפואה שלמה.
