נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד היום (ראשון) לשלמה מנצור הי"ד בהלווייתו: "ברגע המייסר הזה, כשליח ציבור של מדינת ישראל כולה, אני מבקש ממך שלמה – סליחה ומחילה. סליחה שלא הצלחנו להגן עליך במקום שהיה אמור להיות מבצרך". המונים ליוו את שלמה בדרכו האחרונה, עומדים בצידי הכביש ומנופפים בדגלי ישראל.
"שלמה האהוב. בכאב וביגון אני מספיד אותך כאן היום, ולנגד עיניי עולות המילים מספר תהילים. מילות הפסוק – "נכספה וגם כלתה נפשי" – עליהן מבוסס שמו של הקיבוץ האהוב הזה – כיסופים, שמזכירות לנו גם את הנפש שלך – שלמה – שנכספה וגם – לשברון הלב שלנו – כלתה. ומילות הפסוק, גם הוא בתהילים – "על נהרות בבל שם ישבנו, גם בכינו, בזכרנו את ציון" – שמספרות את סיפור חייך, ספד הרצוג.
"אתה, שלמה היקר, עלית ארצה – מנהרות בבל לציון – בכיסופים, בכמיהה, ואהבת המולדת. סביבנו שדות נוף חייך. בית הכיסופים שלך – אותו אהבת, אותו בנית. הבית בו גידלת אתה ומזל את ילדיכם ונכדיכם באהבה ובמסירות עצומה. הבית שממנו נקרעת באכזריות, ונפלת בידיהם השטניות של המרצחים הארורים".
"הימים האלה הם ימי חשבון נפש. ימים בהם מתפרסמים התחקירים הצה"ליים הקשים על מחדלי שבעה באוקטובר, וימי תמורות ושינוי – של חילופי רמטכ"לים, ושל התבוננות חדה, כאובה ומטלטלת בכשלים החמורים והעמוקים שהביאו לטבח שבעה באוקטובר. אלו ימים קשים, רוויים בגילויים מכאיבים עד מאוד, אבל, אנחנו יודעים: אין דרך אחרת לתקן ולרפא, מלבד לחקור ולברר לעומק את כל מה שגרם לטבח הנורא. מלבד לקיחת האחריות ונשיאתה, על מלוא כובד משמעותה, כדי להבטיח ששנית לא נחווה אסון נורא שכזה".
המונים הגיעו ללוות את שלמה מנצור הי"ד בדרכו האחרונה | צפו
"אני מדגיש: החקירה המעמיקה הזאת צריכה להתבצע בצורה מקיפה – בכל הדרגים, ובכל זרועותיה של המדינה. אין דרך לעקוף אותה אם חפצי צדק וחיים אנחנו. הדרך היחידה לבנות מחדש את האמון ולוודא שאנו לומדים ומפיקים את הלקחים הקיומיים – היא באמצעות ועדת חקירה ממלכתית על פי החוק, ואני שב וקורא להקמתה בהקדם".
הרצוג פנה למשפחת מנצור: "משפחת מנצור היקרה ואהובה, לאורך ימי הבלהה האלה, הארוכים, הכואבים כל כך, זכיתי לפגוש אתכם בעומק כאבכם ודאגתכם. זכיתי לראות את אחיותיו ואחיו של שלמה, ואת המשפחה המפוארת שאת – מזל יקרה – ושלמה, הקמתם. את פירותיה של אהבה ארוכת שנים, את הילדים והנכדים המופלאים – משפחה באמת מדהימה, שמשקפת גווני ישראליות רבים, ומרגשים כל-כך".
"סיפרתם לי את סיפורו הלא ייאמן של שלמה. סיפרתם כיצד שרד את פוגרום ה״פרהוד״ שפרעו ביהודי בגדאד בשנת 1941, כשהיה ילד רך בשנים. כיצד עלה ארצה ובנה כאן את חייו".
"סיפרתם על אדם מופלא עם לב זהב וידי זהב, עם נתינה לזולת ואהבת העם והארץ, עם הבנת המזרח התיכון – כולל השפה הערבית שאותה רצה להנחיל לדור הצעיר, עם אמונה בעשיית הטוב, ובעיקר – עם אמונה עמוקה במדינה, בקהילה, במשפחה. בתוך ימי גיהינום וכאב, נלחמתם בכל כוחכם להחזרתו, ואנחנו, כולנו, היינו איתכם, מעריצים אתכם, תומכים בכם. והיום כולנו אתכם בשברונכם ובאבלכם".
"הן גם משקפות לנו עד כמה לכל אמירה ציבורית – בוודאי של נבחרי ציבור – יש משמעות הרת גורל על שלומם של החטופים. על חייהם של האחים שלנו. מכאן אני קורא לגלות אחריות, לשקול שוב ושוב כל התבטאות, ולהבין לעומק את המשמעויות של כל אמירה. אנחנו ברגעי מפתח ועלינו לנקוט בכל צעד, ולפעול בכל דרך ובכל הכוח, לממש את הציווי המוסרי עד האחרון שבהם להשיב אותם הביתה".
1+
1+"אני מבקש להתחייב ולזעוק את שכולנו יודעים: לא נהיה שלמים. עם ישראל לא יהיה שלם. מדינת ישראל לא תהיה שלמה – עד שנשיב את כולם, את כל אחינו ואחיותינו המעונים, החיים ואלו שאינם בין החיים – הביתה, מעומק השאול עד האחרון שבהם. ועד שנבטיח את ביטחונם של אזרחי ואזרחיות ישראל, ואת עתיד קיומנו כאן, יחד, בארץ הטובה הזאת. אויבינו חורשי רעה, אבל אנחנו נשיב את אחינו ונעמוד על ביטחוננו, ברוחה של התנועה הקיבוצית לדורותיה: "עד התלם האחרון"".
הוא חתם: "יהי זכרו של שלמה מנצור האהוב, ושל כל נופלי ונרצחי שבעה באוקטובר והמערכה כולה, ברוך, ונצור בליבנו לעד".
